מאמר בלעדי לפורום "שונים"

[arbel2]

שונים
מאת ארבל צוות Ib+


מפתחי גוף הם גזע אחר,פשוטו כמשמעו,הספורט כולו מורכב מאנשים שיש בהם צורך מולד להיתעלות על הנורמה.

אנחנו חלק מתרבות שמבוססת על המשפט האגדי של פרדריך ניטשה "מה שלא הורג אותי ,עושה אותי חזק יותר",לקחנו את המשפט הזה ונתנו לו חיים ,מדיאטות שהיו גורמות לרוב האוכלוסיה לקפוץ מהחלון ועד לאימונים מזוכיסטיים שהיו גורמים לרוב הפסיכיאטרים לאשפז אותנו במחלקה סגורה לאלתר,אנחנו לאורך זמן מסגלים לעצמנו אורח חיים ספרטני שלמתבוננים מהצד נראה ביזארי וטיפשי,בעוד שאנחנו נהנים מכל רגע .

בזמן ששאר האוכלוסיה מסתכלת על כל הדברים הכלולים בתרבות פיתוח הגוף כעונש,מפתחי הגוף שחיים נושמים אוכלים ושותים את הספורט הזה ,לוקחים הכל כאתגר ודוהרים קדימה בלי פחד. שבועות שלמים בלי פחמימות ? כבר היינו שם , שעות על גבי שעות על ההליכון ? מי סופר את זה בכלל , אימוני רגליים/גב שמרגישים כאילו הם לא יגמרו אף פעם ?רק תביאו אותם נאכל אותם בלי מלח,לא מפחדים מכלום חוץ מלהיכשל ,וזה למעשה הדלק שלנו.

האהבה הזאת לפיתוח גוף באה ממקום של אי שביעות רצון מהולה בשנאה עצמית,כולנו בנקודת זמן מסויימת היסתכלנו במראה ולא אהבנו את מה שראינו,רזים מדי שמנים מדי גבוהים מדי נמוכים מדי מה שזה לא יהיה ,רצינו יותר וידענו שזה בהישג יד,אז לקחנו את עצמנו ובדרך גם תפסנו אחריות על הגורל שלנו ,נתנו לעצמנו כיוון.שם מתחילה המלחמה.

ההבנה הראשונה שצריכה להיות למפתח גוף היא שהוא למעשה הולך ראש בראש נגד האבולוציה מהרגע שהוא החליט שהוא רוצה להיות הבעלים הגאים של מסת שריר מעל הנורמה , הגוף שלנו לא רוצה להיות גדול ושרירי ,הוא מעדיף להיות רופס ושמן כי זה טוב לו לשעות צרה ,האבולוציה התנתה את הגוף שלנו לחשוב תמיד על "מה אם מחר בצורת" ,אבל מה זה קיבינימט כמה מאות אלפי שנים של אבולוציה מול הרצון שלנו להיתקדם ?

הדוגמא הכי טובה שאפשר לתת לכמה הלך הרוח של מפתחי גוף שונה משל שאר האוכלוסיה באה לידי ביטוי באימון עצמו ,הסט האחרון בתרגיל המרכזי של האימון ,בנקודה הזאת של האימון העולם החיצון נמצא על Mute ,כל הזבל שסובב אותנו מתנפץ על חומות של כעס שאנחנו מרימים בכוונה ,רק כדי שנוכל לתת את כל כולנו לתוך הסט הזה ,כי אם הוא לא יצליח ,כל האימון הזה היה כישלון,וכישלון זה הפחד היחיד שלנו,הסט מתחיל ,חזרה ועוד חזרה ,המוט מרגיש חלק מאיתנו ,שישרפו לאט כל המדריכי פילאטיס ,שיצלבו בכיכר העיר את מתאמני האירובי מדרגה,שיסקלו באבנים את ילדי החזה-יד קידמית שמעכבים לנו את האימון ועושים כפיפות מרפק בכלוב של הסקוואטים ,שימיתו בגז את כל מי שמעביר ביקורת ,כי הם לא מבינים ,והם גם אף פעם לא יבינו.

מפתחי גוף נמצאים במצב מתמיד של אבולוציה,אנחנו אף פעם לא אותו דבר,אם נפרוס שנה של מפתח גוף ,ונשווה תמונות שלו כל 3 חודשים ,לרוב היה שינוי חיובי לאורך זמן ,אם אין שינוי ,סימן שהוא נכשל במטרה שלו .



אז כן ,אנחנו שונים,אנחנו לא חלק מ"כלל האוכלוסיה" ,אנחנו לא משתלבים בנוף הנורמטיבי....אבל למי פאקינג אכפת ?