השפעת האינדקס הגליקמי על חמצון שומן

[גולן]

kid, it's over buddy, let it go

[gal.T]

פורסם במקור על ידי גולן

kid, it's over buddy, let it go

עכשיו הוא יביא מחקר שמראה שלתדירות הארוחות אין השפעה על המאזן החנקתי.

[OMRI-TURBO]

גל תתחבר רגע

[גולן]

מחקר נוסף בנושא אינדקס גליקמי והשפעתו על תגובות הגלוקוז, האינסולין, והרעב לאחר הארוחה!


http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.f...l=pubmed_docsum


Influence of glycemic index/load on glycemic response, appetite, and food intake in healthy humans.

Alfenas RC, Mattes RD.

Departamento de Nutricao e Saude, Universidade Federal de Vicosa, Brazil.

OBJECTIVE: High glycemic index (GI)/load (GL) diets reportedly enhance appetite and promote positive energy balance. Support for this hypothesis stems largely from acute feeding trials and longer-term studies lacking control over the macronutrient composition and palatability of test foods. This study evaluated the effects of consuming high- and low-GI/GL meals, matched on macronutrient composition and palatability, plasma glucose and insulin, appetite, and food intake. RESEARCH DESIGN AND METHODS: Thirty-nine healthy adults consumed only low- or only high-GI foods ad libitum in the laboratory for 8 days in either high (three foods per meal)- or low (one food per meal)-variety conditions. Glucose and insulin concentrations as well as appetitive sensations were determined before and for 2 h following breakfast and lunch on days 1 and 8. Energy intake was monitored daily. RESULTS: There were no significant differences in plasma glucose or insulin responses, appetitive ratings, or food intake between treatments. CONCLUSIONS: These data indicate that the differential glycemic response of foods tested in isolation under fixed time are not preserved under conditions of chronic ad libitum consumption of mixed meals.

PMID: 16123477 [PubMed - indexed for MEDLINE]

[THE_JUGGERNAUT]

אני לא מבין משהו, אם אמרתם שאיבוד השומן לא משתנה בסופו של דבר עם דילול או בלי דילול (קליקוגן) אז למה אתם עושים את זה?

[gal.T]

פורסם במקור על ידי THE JUGGERNAUT

אני לא מבין משהו, אם אמרתם שאיבוד השומן לא משתנה בסופו של דבר עם דילול או בלי דילול (קליקוגן) אז למה אתם עושים את זה?

למרות שמאזן השומן היומי נשאר זהה, שריפת השומן במהלך היום היא עצומה. במילים אחרות, אם אתה עוקב אחרי ההסברים שלי בזמן האחרון, אז אתה תבין שזה אומר - התגברות על בעיות בניוד ופירוק שומן (אדרנוצפטורים), שמירה על מסת השריר, והכנה אופטימלית להעמסה ופיצוי של גליקוגן\מסה שאבדה.
זה פשוט אמצעי להתגבר על קשיים, בנוסף לכמה שינויים אחרים שאפשר להכניס, כשנתקעים.

גל.

[Avi]

פורסם במקור על ידי גולן

לא, זה לא משנה.

זה אומר שאני יכול לאכול עוגות בלי לדפוק חשבון? (כל עוד אני לא עובר את כמות הפחמימות והקלוריות שאני צריך כמובן).

[the kid]

אני מסכים שדיאטה דלת קלוריות המכילה פחמימות בעלות GI גבוה לא תוביל לשינויים משמעותיים בטווח הקצר (<12 שבועות) בהשוואה לדיאטה דלת קלוריות המכילה פחמימות בעלות GI נמוך. אך דיאטה בעלת פחמימות בעלות GI ו-II נמוכים הוכחה כיעילה יותר לשיפור הרכב הגוף לאורך זמן (הן בעכברים והן בבני אדם). היה ויכוח בפורום הישן על הנושא הזה, עם ארז.
הוא הציג מחקרים שטוענים של-GI אין כלל השפעה על הרכב הגוף ואיבוד השומן, ואני הבאתי מחקרים שטוענים שדווקא יש (ע"ע Brand Miller, Holt, Ludwig ועוד רבים מהספרות המדעית).

ללא קשר למדע, ראיתי אנשים רבים שמצליחים להגיע לתוצאות טובות יותר על ידי תשומת לב רבה יותר לערך הגליקמי והאינסולינמי של המזונות. כלומר, מגיעים לפחות שומן, יותר שריר ויותר הוצאה אנרגטית על ידי הקפדה על ה-GI.
ברור שאדם שיאכל 1,000 קק"ל ליום משוקולד או מסוכר לבן יאבד שומן (כן, זה בהחלט תלוי במאזן האנרגיה היומי). אך במידה והאדם יאכל 1000 קק"ל מסלרי או מחלבון טהור, ההשפעה על הרכב הגוף תהיה שונה לחלוטין. שוב - קלוריה היא לא קלוריה (והוכחתי זאת פעמים רבות בעבר) והערך הגליקמי עשוי בהחלט להשפיע על הרכב הגוף בטווח הארוך.

[gal.T]

אני מצטער kid, אבל אתה פשוט טועה!.
אני גם מרגיש כיסוי תחת, משום מה, בהודעות שלך בזמן האחרון. יש הרבה נושאים -לא מדוייקים- שאתה המלצת עליהם בעבר\במאמרים, והנסיונות הללו להצתדק ו"למצוץ" את התמצית הקטנה של האמיתות בטענותיך, רק מורידות ממך.

אתה רק מדבר על הפורום הישן ועל דברים שלכאורה הסברת כבר, והבאת מחקרים... אתה לא רציני. תראה לי מחקר מהימן, עם בקרה קלורית, שמראה שלאינדקס\עומס גליקמי יש השפעה על הרכב הגוף, לטווך הארוך\קצר, וללא קשר לסיבים תזונתיים. עזוב אותך מכל הדיבורים האלה.

ללא קשר למדע, ראיתי אנשים רבים שמצליחים להגיע לתוצאות טובות יותר על ידי תשומת לב רבה יותר לערך הגליקמי והאינסולינמי של המזונות. כלומר, מגיעים לפחות שומן, יותר שריר ויותר הוצאה אנרגטית על ידי הקפדה על ה-GI.

זה לא אומר כלום, מדד הstaiety והתכולה של הסיבים התזונתיים תורמים מאוד מבחינה בריאותית.

יש משהוא שאתה מתקשה לקלוט. אותם שינויים ברמות הגלוקוז והאינסולין בדם, במהלך היום, הם לא מה שישפיע על יד הגורל. הכמות הכוללת של הגלוקוז והאינסולין, הם אלה שישפיעו, וזה מה שבעצם לא משתנה בין אותה כמות של פחמימות, עם א"ג שונה. בין אם הגלוקוז מגיע מהר לדם ומעלה את האינסולין למשך שעה, או שהוא מגיע לאט לדם ומעלה את האינסולין למשך שעתיים, הכמות של האינסולין שתופרש תהיה שווה, אך רק ההתנהגות והגבולות שלו יהיו שונים. הגוף בנוי להתמודד עם עלייה חדה ברמות הסוכר לדם, לא כל דבר קטן יגרום לפגימה ברצפטורים של התאים ובנשאי הגלוקוז בתגובתם לאינסולין.
הרמות הגבוהות של האינסולין כן מונעות ליפוליזה, בעצם, אפשר לומר אפילו שרמות האינסולין בדם מראות ישירות על תהליכי הבנייה והפירוק בגוף (למרות שיש עוד מספר הורמונים המעורבים בתהליכים). לכן, עלייה חדה המלווה בפירוק חד וארוך, או עלייה מתונה עם פירוק מתון, יהיו בעלי משמעות דומה מבחינת הרכב הגוף היומי.

גל.

[Bullet]

ילדים בואו לא נריב...
אתם מבינים שאתם מדברים על דבר שהוא כל כך תאורתי עד שאין טעם להתווכח עליו?

זה יפגע בבריאות אם נאכל מאכלים עם GI גבוה בלבד, אף אחד גם לא אוכל את כל הפחמימות שלו בסוכר!
ו... אם אני לא טועה, lyle אמר משהו על השינוי בחילוף החומרים עקב השינויים באוכל שאוכלים (הכוונה לאותם קלוריות), לכן אולי נניח שאני אוכל GI נמוך החילוף חומרים קופץ קצת לעומת GI גבוה? המממ?

[gal.T]

לייל אמר מה?!... בבקשה אל תזרוק דברים לאויר, לייל היה דופק את הראש בקיר אם היית אומר את זה בפורום שלו. "דבר כלכך תאורתי"?... אני מתייאש. מראשית המחקרים על האינדקס הגליקמי, מחקרי הבקרה כלומר, אף פעם לא היה ספק בנוגע לחוסר החשיבות של המדד בנוגע להרכב הגוף, או לגבי החשיבות שלו אצל חולי סכרת\סיטואציות ללא בקרה קלורית. הא"ג הוא עדיין מדד מצויין לאפקט השובע של המאכלים\בצורה עקיפה - אכילת יתר, והוא משומש בעיקר ע"י חולי סכרת. זה שאנשים הסיקו מסקנות דפוקות של השמנה\חסינות לאינסולין, מהמחקרים ללא הבקרה הקלורית, והשליכו את זה באופן כללי, שלילי, ודי טיפוסי לעולם התזונה והכושר, זה גרוע ולא אומר שזה חידוש.

גל.

[BigTime]

שלום לכולם !
רציתי לדעת מה קורה לגבי אינדקס גליקמי ואינסולין ,בתקופת מסה !..

גם בתפריט מסה זהה הדבר כל עוד אני אשמור על סיבים תזונתיים סביב הארוחות (חוץ מאחרי אימון)
לא תהיה תוצאה של השמנה יתרה ?..

הרי כאשר המטרה היא לעלות כמה שפחות שומן וכמה שיותר שריר ?..
יש חשיבות למדדים הנ"ל לא כן ?

[Danielllo]

חחח חפרתם בפוסט הזה

[the kid]

פורסם במקור על ידי Bullet

ילדים בואו לא נריב...
אתם מבינים שאתם מדברים על דבר שהוא כל כך תאורתי עד שאין טעם להתווכח עליו?

זה יפגע בבריאות אם נאכל מאכלים עם GI גבוה בלבד, אף אחד גם לא אוכל את כל הפחמימות שלו בסוכר!
ו... אם אני לא טועה, lyle אמר משהו על השינוי בחילוף החומרים עקב השינויים באוכל שאוכלים (הכוונה לאותם קלוריות), לכן אולי נניח שאני אוכל GI נמוך החילוף חומרים קופץ קצת לעומת GI גבוה? המממ?

אמממ.. אולי המחקר הבא יעזור (שים לב שהוא משווה בין דיאטה דלת שומן);

Pereira MA, Swain J, Goldfine AB, Rifai N, Ludwig DS. Effects of a low-glycemic load diet on resting energy expenditure and heart disease risk factors during weight loss. JAMA. 2004 Nov 24;292(20):2482-90.

JAMA. 2004 Nov 24;292(20):2482-90.

Effects of a low-glycemic load diet on resting energy expenditure and heart disease risk factors during weight loss.

Pereira MA, Swain J, Goldfine AB, Rifai N, Ludwig DS.

Department of Medicine, Children's Hospital, Boston, Mass 02115, USA.

CONTEXT: Weight loss elicits physiological adaptations relating to energy intake and expenditure that antagonize ongoing weight loss. OBJECTIVE: To test whether dietary composition affects the physiological adaptations to weight loss, as assessed by resting energy expenditure. DESIGN, STUDY, AND PARTICIPANTS: A randomized parallel-design study of 39 overweight or obese young adults aged 18 to 40 years who received an energy-restricted diet, either low-glycemic load or low-fat. Participants were studied in the General Clinical Research Centers of the Brigham and Women's Hospital and the Children's Hospital, Boston, Mass, before and after 10% weight loss. The study was conducted from January 4, 2001, to May 6, 2003. MAIN OUTCOME MEASURES: Resting energy expenditure measured in the fasting state by indirect calorimetry, body composition by dual-energy x-ray absorptiometry, cardiovascular disease risk factors, and self-reported hunger. RESULTS: Resting energy expenditure decreased less with the low-glycemic load diet than with the low-fat diet, expressed in absolute terms (mean [SE], 96 [24] vs 176 [27] kcal/d; P = .04) or as a proportion (5.9% [1.5%] vs 10.6% [1.7%]; P = .05). Participants receiving the low-glycemic load diet reported less hunger than those receiving the low-fat diet (P = .04). Insulin resistance (P = .01), serum triglycerides (P = .01), C-reactive protein (P = .03), and blood pressure (P = .07 for both systolic and diastolic) improved more with the low-glycemic load diet. Changes in body composition (fat and lean mass) in both groups were very similar (P = .85 and P = .45, respectively). CONCLUSIONS: Changes in dietary composition within prevailing norms can affect physiological adaptations that defend body weight. Reduction in glycemic load may aid in the prevention or treatment of obesity, cardiovascular disease, and diabetes mellitus.

[the kid]

Am J Clin Nutr. 2000 Apr;71(4):901-7.

Dietary composition and physiologic adaptations to energy restriction.

Agus MS, Swain JF, Larson CL, Eckert EA, Ludwig DS.

Division of Endocrinology, Department of Medicine, Children's Hospital, Boston, and the General Clinical Research Center, Brigham and Women's Hospital, Boston, MA 02115, USA.

BACKGROUND: The concept of a body weight set point, determined predominantly by genetic mechanisms, has been proposed to explain the poor long-term results of conventional energy-restricted diets in the treatment of obesity. OBJECTIVE: The objective of this study was to examine whether dietary composition affects hormonal and metabolic adaptations to energy restriction. DESIGN: A randomized, crossover design was used to compare the effects of a high-glycemic-index (high-GI) and a low-glycemic-index (low-GI) energy-restricted diet. The macronutrient composition of the high-GI diet was (as percent of energy) 67% carbohydrate, 15% protein, and 18% fat and that of the low-GI diet was 43% carbohydrate, 27% protein, and 30% fat; the diets had similar total energy, energy density, and fiber contents. The subjects, 10 moderately overweight young men, were studied for 9 d on 2 separate occasions. On days -1 to 0, they consumed self-selected foods ad libitum. On days 1-6, they received an energy-restricted high- or low-GI diet. On days 7-8, the high- or low-GI diets were consumed ad libitum. RESULTS: Serum leptin decreased to a lesser extent from day 0 to day 6 with the high-GI diet than with the low-GI diet. Resting energy expenditure declined by 10.5% during the high-GI diet but by only 4.6% during the low-GI diet (7.38 +/- 0.39 and 7.78 +/- 0.36 MJ/d, respectively, on days 5-6; P = 0.04). Nitrogen balance tended to be more negative, and energy intake from snacks on days 7-8 was greater, with the high-GI than the low-GI diet. CONCLUSION: Diets with identical energy contents can have different effects on leptin concentrations, energy expenditure, voluntary food intake, and nitrogen balance, suggesting that the physiologic adaptations to energy restriction can be modified by dietary composition.

[גולן]

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.f...l=pubmed_docsum

: J Nutr. 2005 Oct;135(10):2387-91
אוקטובר 2005!

Reduced glycemic index and glycemic load diets do not increase the effects of energy restriction on weight loss and insulin sensitivity in obese men and women.

Raatz SK, Torkelson CJ, Redmon JB, Reck KP, Kwong CA, Swanson JE, Liu C, Thomas W, Bantle JP.

General Clinical Research Center, Department of Medicine, School of Public Health, University of Minnesota, Minneapolis, MN, USA. raatz@med.umn.edu

Reducing the dietary glycemic load and the glycemic index was proposed as a novel approach to weight reduction. A parallel-design, randomized 12-wk controlled feeding trial with a 24-wk follow-up phase was conducted to test the hypothesis that a hypocaloric diet designed to reduce the glycemic load and the glycemic index would result in greater sustained weight loss than other hypocaloric diets. Obese subjects (n = 29) were randomly assigned to 1 of 3 diets providing 3138 kJ less than estimated energy needs: high glycemic index (HGI), low glycemic index (LGI), or high fat (HF). For the first 12 wk, all food was provided to subjects (feeding phase). Subjects (n = 22) were instructed to follow the assigned diet for 24 additional weeks (free-living phase). Total body weight was obtained and body composition was assessed by skinfold measurements. Insulin sensitivity was assessed by the homeostasis model (HOMA). At 12 wk, weight changes from baseline were significant in all groups but not different among groups (-9.3 +/- 1.3 kg for the HGI diet, -9.9 +/- 1.4 kg for the LGI diet, and -8.4 +/- 1.5 kg for the HF diet). All groups improved in insulin sensitivity at the end of the feeding phase of the study. During the free-living phase, all groups maintained their initial weight loss and their improved insulin sensitivity. Weight loss and improved insulin sensitivity scores were independent of diet composition. In summary, lowering the glycemic load and glycemic index of weight reduction diets does not provide any added benefit to energy restriction in promoting weight loss in obese subjects.

Publication Types:
Randomized Controlled Trial

[the kid]

פורסם במקור על ידי גולן

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.f...l=pubmed_docsum

: J Nutr. 2005 Oct;135(10):2387-91
אוקטובר 2005!

Reduced glycemic index and glycemic load diets do not increase the effects of energy restriction on weight loss and insulin sensitivity in obese men and women.

Raatz SK, Torkelson CJ, Redmon JB, Reck KP, Kwong CA, Swanson JE, Liu C, Thomas W, Bantle JP.

General Clinical Research Center, Department of Medicine, School of Public Health, University of Minnesota, Minneapolis, MN, USA. raatz@med.umn.edu

Reducing the dietary glycemic load and the glycemic index was proposed as a novel approach to weight reduction. A parallel-design, randomized 12-wk controlled feeding trial with a 24-wk follow-up phase was conducted to test the hypothesis that a hypocaloric diet designed to reduce the glycemic load and the glycemic index would result in greater sustained weight loss than other hypocaloric diets. Obese subjects (n = 29) were randomly assigned to 1 of 3 diets providing 3138 kJ less than estimated energy needs: high glycemic index (HGI), low glycemic index (LGI), or high fat (HF). For the first 12 wk, all food was provided to subjects (feeding phase). Subjects (n = 22) were instructed to follow the assigned diet for 24 additional weeks (free-living phase). Total body weight was obtained and body composition was assessed by skinfold measurements. Insulin sensitivity was assessed by the homeostasis model (HOMA). At 12 wk, weight changes from baseline were significant in all groups but not different among groups (-9.3 +/- 1.3 kg for the HGI diet, -9.9 +/- 1.4 kg for the LGI diet, and -8.4 +/- 1.5 kg for the HF diet). All groups improved in insulin sensitivity at the end of the feeding phase of the study. During the free-living phase, all groups maintained their initial weight loss and their improved insulin sensitivity. Weight loss and improved insulin sensitivity scores were independent of diet composition. In summary, lowering the glycemic load and glycemic index of weight reduction diets does not provide any added benefit to energy restriction in promoting weight loss in obese subjects.

Publication Types:
Randomized Controlled Trial

נכון. אני מסכים שישנם מחקרים רבים שטוענים שאין קשר בין הערך הגליקמי והרכב הגוף. וישנם מחקרים שטוענים את ההפך. לאנשים בעלי רגישות טובה יותר לאינסולין, דיאטה בעלת GI גבוה לא תהיה כל כך גרועה (כל עוד מקפידים על מאזן האנרגיה היומי), אך למרבית האנשים - דיאטה בעלת GI נמוך תהיה עדיפה מכל הבחינות.

[gal.T]

Kid, עשה לעצמך טובה ותפרוש מהעניין, אתה מביא מחקרים לא קשורים ועושה מעצמך צחוק.
חבל שאתה שובר את הראש בלמצוא מחקרים עם תוצאות חיוביות, כי הם פשוט לא קיימים. זה קל לזרוק מחקרים לא קשורים, כדי להראות צודק, אך הקושי הוא בלהוכיח את הטענה. וכאן אתה לא מוכיח כלום.

מחקר 1: השווה בין קבוצה עם א"ג נמוך, לבין קבוצה עם כמות שומן נמוכה\פחמימות גבוהה. אין כאן השוואה בין א"ג גבוה-לנמוך כלל וכלל, ולכן הוא בכלל לא רלוונטי.

מחקר 2: השווה בין א"ג גבוה\נמוך, אבל, ההרכב התזונתי בין קבוצות המחקר היה שונה. מלכתחילה המחקר לא אומר הרבה, אבל יש שם דברים מעניינים.
הלפטין צנח פחות בקבוצת המחקר עם הא"ג הגבוה, כנראה, עקב כמות הפחמימות הגבוהה בקבוצה זאת (67%, לעומת 43% בא"ג הנמוך). בגלל כמות החלבון הנמוכה בקבוצת הא.הגליקמי הגבוה (15%, לעומת 27%), ההוצאה האנרגתית במנוחה, בנוסף למאזן החנקתי ירדו יותר בקבוצה הנ"ל, לעומת השניה. קיצור המחקר לא קשור, והוא לא אומר כלום. גם זה לא מחקר ספציפי המשווה בין האינדקס הגליקמי של הארוחות, אלא רק על שינויים שונים על אותה צריכה קלורית, ועל השפעותיהם על ההסתגלות למאזן השלילי. ממש "מפתיע".

מחקר 3: דווקא מתאים בדיוק. הוא השווה בין קבוצת א"ג גבוה, א"ג נמוך, וכמות שומן גבוהה. התוצאות מהמחקר הראו ירידה במשקל זהה בין כל הקבוצות, בנוסף לשיפור ברגישות לאינסולין במהלך המחקר, שנשמרה בסופו. תודה גולן.
והמסכנה שלו; "הורדת האינדקס\עומס הגליקמי של המזונות לא מוסיפה שום יתרון בירידה במשקל אצל אנשים שמנים".

גל.

[gal.T]

אני עדיין מחכה למחקרים שלכאורה, טוענים ההפך.

גל.

[the kid]

פורסם במקור על ידי gal.T

Kid, עשה לעצמך טובה ותפרוש מהעניין, אתה מביא מחקרים לא קשורים ועושה מעצמך צחוק.
חבל שאתה שובר את הראש בלמצוא מחקרים עם תוצאות חיוביות, כי הם פשוט לא קיימים. זה קל לזרוק מחקרים לא קשורים, כדי להראות צודק, אך הקושי הוא בלהוכיח את הטענה. וכאן אתה לא מוכיח כלום.

מחקר 1: השווה בין קבוצה עם א"ג נמוך, לבין קבוצה עם כמות שומן נמוכה\פחמימות גבוהה. אין כאן השוואה בין א"ג גבוה-לנמוך כלל וכלל, ולכן הוא בכלל לא רלוונטי.

מחקר 2: השווה בין א"ג גבוה\נמוך, אבל, ההרכב התזונתי בין קבוצות המחקר היה שונה. מלכתחילה המחקר לא אומר הרבה, אבל יש שם דברים מעניינים.
הלפטין צנח פחות בקבוצת המחקר עם הא"ג הגבוה, כנראה, עקב כמות הפחמימות הגבוהה בקבוצה זאת (67%, לעומת 43% בא"ג הנמוך). בגלל כמות החלבון הנמוכה בקבוצת הא.הגליקמי הגבוה (15%, לעומת 27%), ההוצאה האנרגתית במנוחה, בנוסף למאזן החנקתי ירדו יותר בקבוצה הנ"ל, לעומת השניה. קיצור המחקר לא קשור, והוא לא אומר כלום. גם זה לא מחקר ספציפי המשווה בין האינדקס הגליקמי של הארוחות, אלא רק על שינויים שונים על אותה צריכה קלורית, ועל השפעותיהם על ההסתגלות למאזן השלילי. ממש "מפתיע".

מחקר 3: דווקא מתאים בדיוק. הוא השווה בין קבוצת א"ג גבוה, א"ג נמוך, וכמות שומן גבוהה. התוצאות מהמחקר הראו ירידה במשקל זהה בין כל הקבוצות, בנוסף לשיפור ברגישות לאינסולין במהלך המחקר, שנשמרה בסופו. תודה גולן.
והמסכנה שלו; "הורדת האינדקס\עומס הגליקמי של המזונות לא מוסיפה שום יתרון בירידה במשקל אצל אנשים שמנים".

גל.

אני מסכים שהמחקרים הללו אינם אמינים במיוחד (במיוחד המחקר של Agus), אך הם בין היחידים שעוסקים בערך הגליקמי וההוצאה האנרגטית.

המחקר הבא סוקר את השפעת הערך הגליקמי על משקל הגוף;
http://www.ajcn.org/cgi/content/full/76/1/281S