מאמר בלעדי לפורום "brother iron,sister steel"

[arbel2]

brother iron,sister steel
מאת ארבל צפרירי

לאורך השנה האחרונה הגעתי להבנה מסויימת ,אפשר להגיד שהיא עצובה משהו,אבל היא בין העמוקות והאמיתיות שהיו לי בשנים האחרונות ,שאני אוהב ברזלים יותר מאנשים.נכון שזה נשמע אבסורד בהסתכלות מהצד, רק מישהו שנמצא עמוק בתחום הזה יבין את התחושה הזאת ועד כמה היא תופסת במציאות, אנשים הם כפויי טובה,נצלנים,שקרנים,הם ישליכו עליך את החוסר ביטחון שלהם ובכך ינסו לפגוע גם בשלך ובאמונה שלך בעצמך ,הם לא עושים את זה ממקום של רוע ,הם לא ככה בכוונה ,פשוט ככה זה הטבע האנושי,ואת האמת ? קצת מאסתי בו

הברזל לעומת זאת אחרת,הוא לא דורש ממך כלום,אין לו ציפיות ממך,הוא לא מתאכזב ממך,הוא לא מדבר עליך מאחורי הגב,הוא לא נפגע ממך,הוא לא מבקש שתביא לו פרחים,הוא לא מחכה לך שתתקשר ,הוא רק רוצה שתבוא לבקר אותו מדי פעם ,ואם אתה כבר שם ?אז תשקיע ,כי בסופו של דבר זה בשבילך.אנשים זה לא צפוי ולא אמין ,אבל 150 קילו זה תמיד 150 קילו.

אם אתה לא אוהב את התחום הזה מספיק,אתה אף פעם לא תוכל להבין את התחושה הזאת מהפרספקטיבה שלי ,באדיבילדינג זה לא סתם ספורט ,זה דרך חיים ,זה אומר שאתה רואה דברים אחרת ,מהלו"ז שלך ועד הדיאטה ועד למשמעות של "יום חופש" ,הכל אחרת, היום עצמו נקלט אחרת במוח ,מבחינתי השעות שלי במכון זה השעות היחידות ביום שלי שהן בעלות משמעות מסויימת ,כל היום הוא למעשה הכנה לשעות האלו ,וכל מה שבא אחרי זה הכנה לקראת האימון של היום הבא, הרעש של הברזלים עובר מטמורפזה למוזיקת כנסיות בשלב מסויים,ואתה מוצא את עצמך בנקודת זמן ביזארית שבתוך כל הכאוס של האימון הכי קשה שעשית בזמן האחרון ,זה גם הכי הרבה שלווה שהרגשת בזמן האחרון,הכי הרבה פורקן והכי הרבה התרגשות.כל דבר אחר אתה עושה מתוך צורך גופני ,אתה נושם כי אתה חייב,אתה אוכל ושותה כי אתה חייב (וחייב הרבה) ,ואתה מזיין כי אתה חייב ,אבל הזמן שלך במכון זה צורך אחר, משהו הרבה יותר עמוק וסנטימנטלי מכל דבר אחר שאתה מתעסק בו.

אחד ההבדלים שבאמת מהותיים בין הברזל לאנשים זה ציפיות,לאנשים תמיד יש ציפיות ממך ,חלקן מוצדקות,חלקן אתה לא יכול לעמוד בהן ,וחלקן אתה פשוט לא רוצה לעמוד בהן כי זה לא מי שאתה ,לברזל אין ציפיות ודרישות ,למעשה היחידי שמצפה למשהו זה אתה ,ובגלל זה האכזבה והכעס גדולים כל כך כשלא מצליח ,כי זה הכל בא ממך ,זה לא משהו שהותנת חברתית לאהוב,זה לא משהו שלמדת לקבל כמובן מאליו ,זה משהו שבא מאהבה נטו ,ובאהבה כמו באהבה לפעמים זה כואב.

התחום הזה מתפקד בתור פסיכולוג שלי,כל הכעס שיש בי מוצא ניקוז במכון,הכעס שאנחנו סופגים מהעולם סביבנו ,כל המירמור על מה שלא הצליח לנו ,על החברה שעזבה,על העבודה שלא עומדת בציפיות ,על הריבים עם כל העולם ואחותו,או כל סיבה אחרת שהיא ,הכל נפלט פה ,במודע או לא זה הדלק שלנו,הברזל הוא האישה המוכה שלנו ,הוא סופג הכל וחוזר לעוד ועוד ועוד ,וכל הזמן הזה ממשיך לאהוב אותנו חזרה.אני אודה בפה מלא שהיו תקופות בחיים שלי,בעיקר בשנתיים האחרונות שלא הייתי מסוגל לסחוב בלי התחום הזה,כי גם כשהמצב היה ממש קשה ,והוא היה קשה,אז תמיד היו לך את הרגעים האלו של האושר ששברת שיא אישי ,או כשראית התקדמות משמעותית.

יש אנשים שאומרים שהספורט הזה הוא מחלת נפש,יש אנשים שאומרים שזה דרך חיים,אני אומר שזה קצת משניהם,אבל מעל הכל ?הספורט הזה הוא סיפור אהבה.

[shahar-king]

מרגש אחי
אתה תותח

[ConstRUctivism]

לדעתי אתה קצת נוטל בקיצוניות אסקפיסטית לפי מה שכתבת כאן, ומהפרספקטיבה שלי אתה מגזים.
חוץ מזה הכתבה מאוד עמוקה, מאוד מעניינת לקריאה...אז מי שקורא תגובות לפני המאמר אני ממליץ לקרוא !

[YOYO]

אתה יותר מדי קיצוני
אתה שם את ה"ספורט"(זה לא בדיוק ענף ספורט) במרכז החיים אבל אתה לא תגיע איתו רחוק

אגב הכתיבה שלך יפה ומקצועית

[Natanz]

קודם כול כתיבה יפה, העברת תמסר.
לפי דעתי אם אתה באמת משקיע את כול כולך בספורט אז אין פה קיצוניות אבל אם אתה סתם חובבן אז זה מאוד קיצוני, סך הכול אחלה מאמר.

[The Sun]

מהלו"ז שלך ועד הדיאטה ועד למשמעות של "יום חופש" ,הכל אחרת, היום עצמו נקלט אחרת במוח ,מבחינתי השעות שלי במכון זה השעות היחידות ביום שלי שהן בעלות משמעות מסויימת ,כל היום הוא למעשה הכנה לשעות האלו ,וכל מה שבא אחרי זה הכנה לקראת האימון של היום הבא

התחום הזה מתפקד בתור פסיכולוג שלי,כל הכעס שיש בי מוצא ניקוז במכון,הכעס שאנחנו סופגים מהעולם סביבנו ,כל המירמור על מה שלא הצליח לנו ,על החברה שעזבה,על העבודה שלא עומדת בציפיות ,על הריבים עם כל העולם ואחותו,או כל סיבה אחרת שהיא ,הכל נפלט פה

מאוד התחברתי לשתי הפסקאות האלה, ללא ספורט הייתי כבר משתגע.
זה נותן לי משהו להעסיק את עצמי בו ולפרוק את הזעם מהצבא\הורים\חברה\חברים\עולם משוגע בשעה של אדרנלין טהור. אחלה כתיבה.

[///Efi///]

פורסם במקור על ידי yoyo

אתה יותר מדי קיצוני
אתה שם את ה"ספורט"(זה לא בדיוק ענף ספורט) במרכז החיים אבל אתה לא תגיע איתו רחוק

יש כאלה ששמים את העבודה במרכז החיים, יש כאלה ששמים את האוטו במרכז החיים, יש כאלה ששמים את הלימודים, לכל בן אדם יש איזה משו מרכזי שהוא מיתנהל סביבו

[orel]

ההשקפה אולי קיצונית מדי, אבל אני ממש ממש מזדהה, אין כמו להיות באורח חיים הזה, לדפוק ברזלים שאתה עצבני ולאכול ארוחה ענקית שאחרים לא מסוגלים להסתכל עליה.., היום סובב סביב העסק הזה, ארוחה לפני אימון,אחרי אימון, יום חופש, אבל זה אורח החיים המושלם לפי דעתי, לעכשיו, לגיל הנוכחי בכל אופן.

[eyalamzleg]

פורסם במקור על ידי yoyo

אתה יותר מדי קיצוני
אתה שם את ה"ספורט"(זה לא בדיוק ענף ספורט) במרכז החיים אבל אתה לא תגיע איתו רחוק

אגב הכתיבה שלך יפה ומקצועית

לכל בן אדם יש מרכז חיים כל שהוא ,בן אדם ללא חלום זה בן אדם מת

"האישה המוכה שלנו" כמה נכון

[arbel2]

פורסם במקור על ידי yoyo

אתה יותר מדי קיצוני
אתה שם את ה"ספורט"(זה לא בדיוק ענף ספורט) במרכז החיים אבל אתה לא תגיע איתו רחוק

אגב הכתיבה שלך יפה ומקצועית

התפיסה שלי לחלוטין אסקפיסטית והיא קיצונית ואני הראשון שיודה בזה
למרות זאת אני ריאליסט ,אני לא חושב שהפרנסה שלי תבוא מפיתוח גוף,ויש לי כוונה מלאה לעבור את המסלול של פסיכומטרי/תואר/מקצוע ,אבל זה יהיה קשור לתחום שלנו כי אני חייב להשאר קשור לתחום הזה.יש דברים שעושים כי חייבים ויש דברים שעושים כי אוהבים.

ובנוגע לכמה רחוק נגיע ? רק אלוהים יודע ,אם לא יהיה לי על מה לחלום בהקיץ מדי פעם,עדיף כבר לדפוק כדור בראש.אדם בלי חלומות זה זומבי.

[Antonyx]

פורסם במקור על ידי orel

ההשקפה אולי קיצונית מדי, אבל אני ממש ממש מזדהה, אין כמו להיות באורח חיים הזה, לדפוק ברזלים שאתה עצבני ולאכול ארוחה ענקית שאחרים לא מסוגלים להסתכל עליה.., היום סובב סביב העסק הזה, ארוחה לפני אימון,אחרי אימון, יום חופש, אבל זה אורח החיים המושלם לפי דעתי, לעכשיו, לגיל הנוכחי בכל אופן.

ארבל, כתבה ממש יפה אחי!

[ניגרי ענק]

מאמר יפה, כתוב מצוין כמו תמיד, אני מזדהה עם הרבה מאוד דברים שם. דרך אגב, להגיד לבאדיבילדר שהוא קיצוני, זה בערך כמו לומר לדוגמנית שהיא ממש כוסית: זו מחמאה.
כל הכבוד.

[eyalamzleg]

פורסם במקור על ידי ניגרי ענק

מאמר יפה, כתוב מצוין כמו תמיד, אני מזדהה עם הרבה מאוד דברים שם. דרך אגב, להגיד לבאדיבילדר שהוא קיצוני, זה בערך כמו לומר לדוגמנית שהיא ממש כוסית: זו מחמאה.
כל הכבוד.

חחח כן נכון
בני דודים שלי אומרים אתה ענק בצורה מוזרה אצלהם זה עלבון אצלנו זה מחמאה
גם בעניין הסימני מתיחה "העור שלך מתפוצץ!" אני: לא זה סימן שאני גודל

[talvolik]

כתיבה מעולה, הכתבה נכנסת עמוק לראש וללב, קיבלתי צמרמורת.
מי שבאמת אוהב את זה, מזדהה עם זה, פתאום כל הזמן האחרון אבל לי בראש וחשבתי מה אני הייתי עושה בלי הברזלים.
ממש אהבתי, המשך כך

[bigbit]

מילים כדורבנות
באמת ככה עובד ראש של באדיבילדר..אמנם טיפה הקצנת את זה..בכל זאת יש למפתחי גוף עוד דברים לדאוג להם כמו פרנסה והשכלה ככה שלא תמיד חושבים רק על האימון הבא..אבל בגדול פגעת בכמה נק' נכונות..
אגב שמתי לב שהעתקת כמה מילים מאיזה משפט של באדיבילדר אמריקאי שהעלו פעם לפורום משפט שלו..(;

[denous]

זה היה ממש יפה ארבל באמת הזדהתי עם המון דברים שם זה מדהים כמה דברים נכונים יש שם...!
מצפה לעוד כתבות שלך !

[אורי סטמקר]

כל מילה נכונה . אני לא יודע עים אנשים אחרים משקעים כל כך זמן בספורט הזה אבל אני יודע שאני כן
זה מתחיל מהקימה בבוקר ועד השינה בלילה.לפעמים אני יושב ומדמיין איך אני יעשה את התרגילים בערב ממש סופר את החזרות בדימיון זה שיגעון!!
כל קילו שאני מישתפר אני שמח עד השמים תחושת ניצחון!!

[OverPower]

כתיבה יפה וחלקה, קבל ח''ח. אהבתי.

[Antonator1]

אני אוסיף משהו - לפעמים מרוב שבאימון פשוט שוכחים מכל הדאגות אין רצון להפסיקו. כשהמצב בחיים מסתבך אז פשוט לא רוצים לחזור לשגרה. ברור שבתור בן אדם עדיין אי אפשר להתנתק מהרגשות והמטרדים של חיי היום יום, אבל בהחלט הברזל סופג די הרבה מזה. היו לי תקופות בחיים של דיכאון נוראי אז פשוט הלכתי להתאמן ועם דמעות בעיניים סחטתי מעצמי ומהברזל את כל מה שהיה אפשר - ומצב הרוח היה משתפר בצורה משמעותית.

[rrkk]

מי שמכיר את ארבל יודע שהדברים הגיעו ממעמקי השרירים שלו (ויש הרבה עומק)
ארבל!
אני לא מתווכח איתך על מה שכתבת על הברזלים. גם בגלל שעם חלק מהדברים אני מזדהה וגם בגלל שמדובר בהרגשה סוביקטיבית
אני גם לא יכל להתווכח איתך על מה שאמרת על בני אדם כי גם זו הרגשה
אני רק יכל להגיד לך שאם מחפשים טוב אז מוצאים אנשים שיכולים להיות חברים טובים ולא כולם מרכלים או רוצים את רעתך או מצפים ממך ציפיות שלא תוכל לעמוד בהן.(דרך אגב זה לא נורא לצפות ממישהו)
יש חברים שמתפקדים כמו ברזלים רק שהם גם יודעים לתת מעבר
אם מפתח גוף מוצא את שניהם אז המצב מושלם