ran_z
14-10-06, 02:52
כמעט על כל מחקר שיצא אי פעם, יש שלושה אחרים שאומרים את ההפך הגמור. אז איך אנחנו, שלא למדנו רפואה וסטטיסטיקה, אמורים לדעת איזה מהם נכון ולמי אפשר להאמין? בדיוק בשביל זה חקרנו ובדקנו, הצלבנו מידע ובדקנו שוב, ועכשיו הממצאים לפניכם
המחקר קבע: אוכל דל שומן מגן מהתקפי לב וסרטן
מה חשבו: אינספור מחקרים הראו, שיש קשר הדוק בין כמות השומנים בתפריט - בעיקר השומנים הרוויים ושומני הטרנס - ובין התפתחות מחלות לב וכלי דם, סוכרת וסרטן. ככל שצריכת השומן גבוהה יותר, כך נמצא, גובר הסיכון לסבול מטרשת עורקים, מהתקפי לב, משבץ מוחי ומגידולים סרטניים בערמונית, בשד ובמעי הגס.
המהפך: במאמר שפורסם בתחילת השנה בג'מה )AMAJ), מן היוקרתיים שבעיתוני הרפואה, נטען כי מחקר ממושך בעלות של כחצי מיליון דולר, בהשתתפות קרוב ל50- אלף נשים, לא מצא שום הבדל בשכיחות של מחלות לב, סרטן השד וסרטן המעי הגס בקרב נשים שתפריטן היה דל שומן לעומת כאלה שתפריטן היה רגיל.
איך זה קרה: "המחקר היה לקוי משום שהוא לא התקיים לפי התוכנית", אומרת ד"ר ניבה שפירא, תזונאית רפואית ודוברת עמותת הדיאטניות הקליניות "עתיד". לדבריה, בעוד שקבוצת הביקורת התבקשה להמשיך ולשמור על רמת צריכה רגילה של שומן, כלומר שהוא יהווה כ-35% מצריכת הקלוריות היומית, קבוצת הניסוי התבקשה לצמצם את הכמות ל-20% בלבד. אלא שבדיקה של הצריכה הראתה, שקבוצת הניסוי נשברה במשך הזמן והעלתה את צריכת השומן, בעוד שדווקא הנשים בקבוצת הביקורת הפחיתו אותה. "הפערים בין הקבוצות הצטמצמו כל כך שלא נמצאו כמעט הבדלים בשכיחות התחלואה", מסבירה ד"ר שפירא, ומציינת, שבדיקה רגישה יותר של התוצאות דווקא כן הראתה ירידה במספר סיכונים, כמו פוליפים במעי, סרטן השד ועוד, בקרב הנשים שהפחיתו את אחוז השומן במזונן.
ועכשיו: ד"ר ניבה שפירא: "כמו שתמיד ידענו, כדי להיות בריאים יותר צריך להפחית שומן ובעיקר את צריכת השומן הרווי ושומני הטרנס".
המחקר קבע: אומגה 3 מונעת מחלות
מה חשבו: עד שנת 2003 הייתה תמימות דעים בקרב החוקרים בנוגע ליעילותן של חומצות השומן אומגה 3 - ולא בכדי. אלפי מחקרים הוכיחו מעל לכל ספק את ההשפעות החיוביות שלהן לא רק לבריאות הלב וכלי הדם, אלא גם לשמירה על פעילויות המוח ולמניעת דיכאון, אלצהיימר, הפרעות קשב, סרטן ועוד. כמו כן, הוכח שהן מפחיתות את רמות הכולסטרול והטריגליצרידים ונוגדות תהליכי דלקת, האחראים אף הם להיווצרות הרובד הטרשתי בכלי הדם. לכן, הן משפיעות כמעט על כל מנגנון בגופנו, החל מהמוח, המערכת הקוגניטיבית ורשתית העין, וכלה בלחץ הדם, קצב הלב ועוד.
המהפך: סקירה של 89 מחקרים שביצעו לאחרונה חוקרים בריטיים הראתה, לתדהמתם של רבים, שצריכת חומצות השומן מסוג אומגה 3 אינה עוזרת למנוע מחלות לב וכלי דם, שבץ או סרטן. לסקירה קדם מחקר אחר, בשם2Dart , שקבע, לא פחות ולא יותר, שאנשים שצרכו תוספי אומגה 3 היו בסיכון גבוה יותר למות ממחלות לב.
איך זה קרה: "המשתתפים במחקר ה- 2Dart היו אך ורק גברים שכבר סבלו מתעוקת לב", מסביר ד"ר אודי בר, מומחה לתוספי תזונה, "ומכאן שממצאי המחקר אינם מראים שהאומגה 3 אינה מונעת מחלות, אלא שהיא אינה יכול לרפא מחלה קיימת. התברר גם שהמשתתפים היו כאלה שנמנעו מלאכול פירות וירקות, שידועים כבר מזמן כחיוניים למניעת מחלות לב בהיותם עשירים בנוגדי חמצון. באשר לסקירת המחקרים, הרי שרק שמונה מהם היו גדולים - כלומר כללו יותר מ-500 משתתפים - כך שקשה להשוותם למחקרי הענק, עם אלפי נבדקים, שהוכיחו שהאומגה 3 בהחלט יעילה בהגנה נגד מחלות לב, סרטן ועוד".
ועכשיו: ד"ר אודי בר: "צריכת אומגה 3, הן מדגי מעמקים כגון סלמון, טונה והליבוט, והן מתוספי תזונה, חשובה מאוד והתועלת הבריאותית שלה אינה מוטלת בספק, אבל מובן שיש לכלול אותה כחלק מתפריט מגוון הכולל ירקות ופירות רבים".
המחקר קבע: קפה מסוכן לבריאות
מה חשבו: שנים ארוכות שררה בין החוקרים הסכמה שקפה מזיק לבריאות, לא רק בשל החשד שהוא מעלה את לחץ הדם, אלא בעיקר משום שהוא נחשב גורם סיכון לסרטן. מחקר מ-1981, למשל, קבע, ששתיית קפה מגדילה פי 5.2 את הסיכון לסרטן הלבלב ושקפה אחראי ליותר ממחצית מקרי סרטן הלבלב בעולם.
המהפך: סדרה של מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מוכיחה שההפך הוא הנכון. כך, למשל, מתברר, שתרכובת מסוימת בקפה, מתילפירידיניום, יכולה למנוע התפתחות של סרטן המעי הגס, ונוגדי חמצון רבי עוצמה המצויים בו יכולים למנוע התפתחות של סוגי סרטן נוספים, סוכרת מסוג 2 ושחמת הכבד. ואם לא די בכך, הולכת ומתחזקת הטענה, שבטווח הארוך אין קשר בין שתיית קפה ובין עלייה בלחץ הדם. החוקרים כל כך משוכנעים בתועלת הבריאותית של הקפה, עד שהם מעריכים, שבעתיד ישמשו חלק ממרכיביו כבסיס לפיתוח תרופות נוגדות סרטן.
איך זה קרה: גם כאן המחקרים שגרמו לחשדות היו אפידמיולוגיים, ופרופ' אליוט בארי, מהמחלקה למטבוליזם ותזונת האדם בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, מעלה עוד בעיה שממנה "סובלים" מחקרים מסוג זה: "נעשתה כאן השוואה בדיעבד בין שיעורי הסרטן בקרב אוכלוסייה ששתתה קפה לאוכלוסייה שנמנעה מכך", הוא מסביר. "אלא שאי אפשר לבודד גורם זה ולקבוע שהוא גורם הסיכון. צריך לזכור ששתיית הקפה היא רק חלק מאורח החיים".
ועכשיו: פרופ' אליוט בארי: "נכון שהקפה הוא חומר ממריץ ובכמויות גדולות (10-8 כוסות ביום) הוא עלול לגרום לדופק מהיר ולהפרעות בקצב הלב, אבל לשתייה מתונה, כחלק מאורח חיים בריא ותזונה נבונה, אין השפעה שלילית".
המחקר קבע: סויה מגינה על הלב
מה חשבו: באוקטובר 1999 אישר ה-FDA היגד בריאותי, שלפיו אכילת 25 גרם סויה ביום "מפחיתה סיכון למחלת לב כלילית". האישור ניתן בהתבסס על סקירה של 38 מחקרים, שהראתה שצריכה יומיומית של סויה יכולה להוריד את רמות ה- LDL. מחקרים אחרים העלו את האפשרות שהסויה יכולה לתרום גם להפחתת לחץ הדם ולהעלאת ה-HDL.
המהפך: בתחילת השנה יצאה אגודת הלב האמריקאית בהכרזה מנוגדת, שלפיה הסויה אינה עוזרת למניעת כולסטרול ולא מפחיתה את הסיכון למחלות לב. הפרסום בא בעקבות סקירה של 41 מחקרים אחרים.
איך זה קרה: מתברר שכבר לפני שבע שנים, כשההיגד הבריאותי אושר, היו חוקרים שהרימו גבה ותהו כיצד התקבלה ההחלטה על האישור בהתחשב בהיקף הקטן של הסקירה. בחינה מדוקדקת של תוצאותיה הראתה, שכמויות הסויה שצרכו המשתתפים במחקרים אלה היו כמעט כפולות מאלה שנקבעו בהיגד הבריאותי - 46 גרם סויה ביום.
ועכשיו: ד"ר ניבה שפירא: "סויה, כמו כל מזון אחר, אינה מזון קסמים שאפשר לבודד אותו ולהכריז שהוא זה שיועיל לבריאותנו. כדי ליהנות מיתרונות הסויה יש לצרוך אותה בתבונה, כשהיא מעובדת כמה שפחות, ובשילוב עם מגוון רחב ככל האפשר של מזונות טריים ולא מעובדים".
המחקר קבע: חיסונים גורמים לאוטיזם
מה חשבו: בשנת 98' פורסם בלנצט, עיתון הרפואה היוקרתי ביותר, מחקר שערך רופא אנגלי בשם ד"ר אנדרו וייקפילד, ממנו עלה, שהחיסון המשולש גורם להפרעות במערכת העיכול ולתסמיני אוטיזם. טענתו נתמכה במחקרים אפידמיולוגיים תצפיתיים, שהראו עלייה של פי חמישה בשיעור מקרי האוטיזם בעשרים השנים האחרונות.
המהפך: שורה של מחקרים, שכל אחד מהם כלל רבבות ומאות אלפי ילדים, ושאת רובם ביצעו גופים ציבוריים כמו ה-HIN, הראתה שלמרות הטענה שהשמיעו וייקפילד וחבריו, אין הוכחות סטטיסטיות לקשר בין אוטיזם ומחלות נוספות ובין חיסון MMR, החיסון המשולש נגד חצבת-חזרת-אדמת.
איך זה קרה: ב-2004 התנער לנצט ממחקרו של וייקפילד, זאת בעקבות תחקיר ממנו עלה שהמחקר נערך שלא בתום לב, שכן ד"ר וייקפילד קיבל תשלום מהורים שרצו לתבוע את הממשלה, כדי למצוא קשר בין החיסון ובין אוטיזם. "יש בעייתיות של מחקרים אפידמיולוגיים, המתבססים על תצפית בלבד", אומר פרופ' שי אשכנזי, מנהל מחלקת ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים ויועץ בנושא מחלות זיהומיות. "המחקרים האלה מבלבלים בין קשר זמנים ובין קשר סיבתי - האוטיזם אמנם נגרם לאחר החיסון, אבל לא בגללו".
ועכשיו: פרופ' שי אשכנזי: "אפשר לומר בוודאות שהחיסונים בטוחים. נכון שעלולות להיות תופעות לוואי, אולם הן חולפות, והיחס בין התועלת לסיכון הוא מהגבוהים בעולם הרפואה".
*פורסם במקור ע"י יפה שיר-רז כתבת ynet
המחקר קבע: אוכל דל שומן מגן מהתקפי לב וסרטן
מה חשבו: אינספור מחקרים הראו, שיש קשר הדוק בין כמות השומנים בתפריט - בעיקר השומנים הרוויים ושומני הטרנס - ובין התפתחות מחלות לב וכלי דם, סוכרת וסרטן. ככל שצריכת השומן גבוהה יותר, כך נמצא, גובר הסיכון לסבול מטרשת עורקים, מהתקפי לב, משבץ מוחי ומגידולים סרטניים בערמונית, בשד ובמעי הגס.
המהפך: במאמר שפורסם בתחילת השנה בג'מה )AMAJ), מן היוקרתיים שבעיתוני הרפואה, נטען כי מחקר ממושך בעלות של כחצי מיליון דולר, בהשתתפות קרוב ל50- אלף נשים, לא מצא שום הבדל בשכיחות של מחלות לב, סרטן השד וסרטן המעי הגס בקרב נשים שתפריטן היה דל שומן לעומת כאלה שתפריטן היה רגיל.
איך זה קרה: "המחקר היה לקוי משום שהוא לא התקיים לפי התוכנית", אומרת ד"ר ניבה שפירא, תזונאית רפואית ודוברת עמותת הדיאטניות הקליניות "עתיד". לדבריה, בעוד שקבוצת הביקורת התבקשה להמשיך ולשמור על רמת צריכה רגילה של שומן, כלומר שהוא יהווה כ-35% מצריכת הקלוריות היומית, קבוצת הניסוי התבקשה לצמצם את הכמות ל-20% בלבד. אלא שבדיקה של הצריכה הראתה, שקבוצת הניסוי נשברה במשך הזמן והעלתה את צריכת השומן, בעוד שדווקא הנשים בקבוצת הביקורת הפחיתו אותה. "הפערים בין הקבוצות הצטמצמו כל כך שלא נמצאו כמעט הבדלים בשכיחות התחלואה", מסבירה ד"ר שפירא, ומציינת, שבדיקה רגישה יותר של התוצאות דווקא כן הראתה ירידה במספר סיכונים, כמו פוליפים במעי, סרטן השד ועוד, בקרב הנשים שהפחיתו את אחוז השומן במזונן.
ועכשיו: ד"ר ניבה שפירא: "כמו שתמיד ידענו, כדי להיות בריאים יותר צריך להפחית שומן ובעיקר את צריכת השומן הרווי ושומני הטרנס".
המחקר קבע: אומגה 3 מונעת מחלות
מה חשבו: עד שנת 2003 הייתה תמימות דעים בקרב החוקרים בנוגע ליעילותן של חומצות השומן אומגה 3 - ולא בכדי. אלפי מחקרים הוכיחו מעל לכל ספק את ההשפעות החיוביות שלהן לא רק לבריאות הלב וכלי הדם, אלא גם לשמירה על פעילויות המוח ולמניעת דיכאון, אלצהיימר, הפרעות קשב, סרטן ועוד. כמו כן, הוכח שהן מפחיתות את רמות הכולסטרול והטריגליצרידים ונוגדות תהליכי דלקת, האחראים אף הם להיווצרות הרובד הטרשתי בכלי הדם. לכן, הן משפיעות כמעט על כל מנגנון בגופנו, החל מהמוח, המערכת הקוגניטיבית ורשתית העין, וכלה בלחץ הדם, קצב הלב ועוד.
המהפך: סקירה של 89 מחקרים שביצעו לאחרונה חוקרים בריטיים הראתה, לתדהמתם של רבים, שצריכת חומצות השומן מסוג אומגה 3 אינה עוזרת למנוע מחלות לב וכלי דם, שבץ או סרטן. לסקירה קדם מחקר אחר, בשם2Dart , שקבע, לא פחות ולא יותר, שאנשים שצרכו תוספי אומגה 3 היו בסיכון גבוה יותר למות ממחלות לב.
איך זה קרה: "המשתתפים במחקר ה- 2Dart היו אך ורק גברים שכבר סבלו מתעוקת לב", מסביר ד"ר אודי בר, מומחה לתוספי תזונה, "ומכאן שממצאי המחקר אינם מראים שהאומגה 3 אינה מונעת מחלות, אלא שהיא אינה יכול לרפא מחלה קיימת. התברר גם שהמשתתפים היו כאלה שנמנעו מלאכול פירות וירקות, שידועים כבר מזמן כחיוניים למניעת מחלות לב בהיותם עשירים בנוגדי חמצון. באשר לסקירת המחקרים, הרי שרק שמונה מהם היו גדולים - כלומר כללו יותר מ-500 משתתפים - כך שקשה להשוותם למחקרי הענק, עם אלפי נבדקים, שהוכיחו שהאומגה 3 בהחלט יעילה בהגנה נגד מחלות לב, סרטן ועוד".
ועכשיו: ד"ר אודי בר: "צריכת אומגה 3, הן מדגי מעמקים כגון סלמון, טונה והליבוט, והן מתוספי תזונה, חשובה מאוד והתועלת הבריאותית שלה אינה מוטלת בספק, אבל מובן שיש לכלול אותה כחלק מתפריט מגוון הכולל ירקות ופירות רבים".
המחקר קבע: קפה מסוכן לבריאות
מה חשבו: שנים ארוכות שררה בין החוקרים הסכמה שקפה מזיק לבריאות, לא רק בשל החשד שהוא מעלה את לחץ הדם, אלא בעיקר משום שהוא נחשב גורם סיכון לסרטן. מחקר מ-1981, למשל, קבע, ששתיית קפה מגדילה פי 5.2 את הסיכון לסרטן הלבלב ושקפה אחראי ליותר ממחצית מקרי סרטן הלבלב בעולם.
המהפך: סדרה של מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מוכיחה שההפך הוא הנכון. כך, למשל, מתברר, שתרכובת מסוימת בקפה, מתילפירידיניום, יכולה למנוע התפתחות של סרטן המעי הגס, ונוגדי חמצון רבי עוצמה המצויים בו יכולים למנוע התפתחות של סוגי סרטן נוספים, סוכרת מסוג 2 ושחמת הכבד. ואם לא די בכך, הולכת ומתחזקת הטענה, שבטווח הארוך אין קשר בין שתיית קפה ובין עלייה בלחץ הדם. החוקרים כל כך משוכנעים בתועלת הבריאותית של הקפה, עד שהם מעריכים, שבעתיד ישמשו חלק ממרכיביו כבסיס לפיתוח תרופות נוגדות סרטן.
איך זה קרה: גם כאן המחקרים שגרמו לחשדות היו אפידמיולוגיים, ופרופ' אליוט בארי, מהמחלקה למטבוליזם ותזונת האדם בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, מעלה עוד בעיה שממנה "סובלים" מחקרים מסוג זה: "נעשתה כאן השוואה בדיעבד בין שיעורי הסרטן בקרב אוכלוסייה ששתתה קפה לאוכלוסייה שנמנעה מכך", הוא מסביר. "אלא שאי אפשר לבודד גורם זה ולקבוע שהוא גורם הסיכון. צריך לזכור ששתיית הקפה היא רק חלק מאורח החיים".
ועכשיו: פרופ' אליוט בארי: "נכון שהקפה הוא חומר ממריץ ובכמויות גדולות (10-8 כוסות ביום) הוא עלול לגרום לדופק מהיר ולהפרעות בקצב הלב, אבל לשתייה מתונה, כחלק מאורח חיים בריא ותזונה נבונה, אין השפעה שלילית".
המחקר קבע: סויה מגינה על הלב
מה חשבו: באוקטובר 1999 אישר ה-FDA היגד בריאותי, שלפיו אכילת 25 גרם סויה ביום "מפחיתה סיכון למחלת לב כלילית". האישור ניתן בהתבסס על סקירה של 38 מחקרים, שהראתה שצריכה יומיומית של סויה יכולה להוריד את רמות ה- LDL. מחקרים אחרים העלו את האפשרות שהסויה יכולה לתרום גם להפחתת לחץ הדם ולהעלאת ה-HDL.
המהפך: בתחילת השנה יצאה אגודת הלב האמריקאית בהכרזה מנוגדת, שלפיה הסויה אינה עוזרת למניעת כולסטרול ולא מפחיתה את הסיכון למחלות לב. הפרסום בא בעקבות סקירה של 41 מחקרים אחרים.
איך זה קרה: מתברר שכבר לפני שבע שנים, כשההיגד הבריאותי אושר, היו חוקרים שהרימו גבה ותהו כיצד התקבלה ההחלטה על האישור בהתחשב בהיקף הקטן של הסקירה. בחינה מדוקדקת של תוצאותיה הראתה, שכמויות הסויה שצרכו המשתתפים במחקרים אלה היו כמעט כפולות מאלה שנקבעו בהיגד הבריאותי - 46 גרם סויה ביום.
ועכשיו: ד"ר ניבה שפירא: "סויה, כמו כל מזון אחר, אינה מזון קסמים שאפשר לבודד אותו ולהכריז שהוא זה שיועיל לבריאותנו. כדי ליהנות מיתרונות הסויה יש לצרוך אותה בתבונה, כשהיא מעובדת כמה שפחות, ובשילוב עם מגוון רחב ככל האפשר של מזונות טריים ולא מעובדים".
המחקר קבע: חיסונים גורמים לאוטיזם
מה חשבו: בשנת 98' פורסם בלנצט, עיתון הרפואה היוקרתי ביותר, מחקר שערך רופא אנגלי בשם ד"ר אנדרו וייקפילד, ממנו עלה, שהחיסון המשולש גורם להפרעות במערכת העיכול ולתסמיני אוטיזם. טענתו נתמכה במחקרים אפידמיולוגיים תצפיתיים, שהראו עלייה של פי חמישה בשיעור מקרי האוטיזם בעשרים השנים האחרונות.
המהפך: שורה של מחקרים, שכל אחד מהם כלל רבבות ומאות אלפי ילדים, ושאת רובם ביצעו גופים ציבוריים כמו ה-HIN, הראתה שלמרות הטענה שהשמיעו וייקפילד וחבריו, אין הוכחות סטטיסטיות לקשר בין אוטיזם ומחלות נוספות ובין חיסון MMR, החיסון המשולש נגד חצבת-חזרת-אדמת.
איך זה קרה: ב-2004 התנער לנצט ממחקרו של וייקפילד, זאת בעקבות תחקיר ממנו עלה שהמחקר נערך שלא בתום לב, שכן ד"ר וייקפילד קיבל תשלום מהורים שרצו לתבוע את הממשלה, כדי למצוא קשר בין החיסון ובין אוטיזם. "יש בעייתיות של מחקרים אפידמיולוגיים, המתבססים על תצפית בלבד", אומר פרופ' שי אשכנזי, מנהל מחלקת ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים ויועץ בנושא מחלות זיהומיות. "המחקרים האלה מבלבלים בין קשר זמנים ובין קשר סיבתי - האוטיזם אמנם נגרם לאחר החיסון, אבל לא בגללו".
ועכשיו: פרופ' שי אשכנזי: "אפשר לומר בוודאות שהחיסונים בטוחים. נכון שעלולות להיות תופעות לוואי, אולם הן חולפות, והיחס בין התועלת לסיכון הוא מהגבוהים בעולם הרפואה".
*פורסם במקור ע"י יפה שיר-רז כתבת ynet