צפה בגרסא המלאה : תדירות הארוחות והשפעותיהן
בכל מיני מקומות אני רואה שיש המון דעות בעניין...
הייתי רוצה לשאול לגבי כמה מצבים :
1.
א- אדם שכרגע התאמן אימון משקולות מגיע הבית וצורך שייק חלבון מי גבינה של 30 גרם
ב- אדם שכרגע התאמן אימון משקולות מגיע הבית וצורך טונה (לצורך העניין 30 גרם,ולא 27 כמו שיש בקופסה)
מה יהיה ההבדל בין השניים?
2.
א-אדם הצורך לאחר אימון משקולות 60 גרם חלבון מי גבינה
ב-אדם הצורך לאחר אימון משקולות 30 גרם חלבון מי גבינה ו30 גרם חלבון מגבינת קוטג'
האם יהיה הבדל ומהו בכלל האפקט המתקבל מין השניים?
3.יש האומרים שהספיגה היא קשורה לאותו האדם ,איך מבדילים כמה כל אחד יכול לקחת ואם זה קשור בכלל לתקופות(מסה,חיטוב)
4.באחד המאמרים קראתי שיש לצרוך בבוקר, חצי שייק חלבון מי גבינה ,וחצי קופסת קוטג,
נגיד וביחד זה יוצא 30,אז כל העניין הוא ש15 ייספגו מהר בגלל השינה ,ו15 ייספגו לאט כדי שלגוף יהיה חלבון זמין לכמה שעות הבאות עד הארוחה הבאה?
sbb2
1. אין הבדל ותצרוך את האבקה או הטונה ישר אחרי האימון! ואל תשכח להוסיף לזה או סוכר ענבים או תמרים!
2. אין הבדל גדול חוץ מזה שה30 מהקוטג' יספגו יותר לאט...אבל הגוף שלך לא צריך כזאת כמות מספיק 30-40 גרם חלבון לאחר אימון!
3.תלוי במשקל של הבן אדם כמה שאתה שוקל יותר אתה צריך יותר חלבון
4.כן
לגבי שאלה 2
נגיד ובן אדם אחרי אימון צורך 30 חלבון מי גבינה שזה טוב לאפקט שאחרי האימון,ו30 קוטג',שזה טוב לכמה שעות הבאות...מה אתה אומר זה אפשרי?
כפול כמה אתה מכפיל משקל גוף כדי שתדע כמה חלבון תוכל לאכול בארוחה
1.מי שצורך חלבון מי גבינה אומרים שזה מתעכל יותר מהר..ושצריך שהארוחה תיהיה כמה שיותר נוזלית שתיהיה ניתנת לעיכול במהירות..
אני אישית צורך טונה וגודל מעולה..לא לשכוח פחמימות מהירות אחרי האימון..
2.קוטג לא מומלץ בכלל אחרי אימון לא משנה מה..כי הוא חלבון איטי ..מתעכל יותר לאט..
חלבון מי גבינה מתעכל הכי מהר ..הכי יעיל אחרי האימון.
3.לפי הנתונים של האדם..חילוף חומרים ..גובה.משקל וכו'.
4.בדיוק
2.קוטג לא מומלץ בכלל אחרי אימון לא משנה מה..כי הוא חלבון איטי ..מתעכל יותר לאט..
חלבון מי גבינה מתעכל הכי מהר ..הכי יעיל אחרי האימון.
היה על זה מספיק דיונים בפורום הישן, אין חשיבות למהירות הספיגה של החלבון אפילו לאחר אימון, אם אני זוכר נכון החשיבות של מהירות הספיגה היא רק אחרי צום של 15 שעות.
זה אבל יש את כל הדברים האלו עם הקטבולי וכל זה.שהמאגרים ריקים ואתה צריך למלא אותם במהירות.
הסיבה היחידה שצריכת שייק עדיפה מטונה אחרי אימון, היא מפני שהשייק בא בצורה נוזלית ומתעכל במינימום זמן.
הסיבה היחידה שצריכת שייק עדיפה מטונה אחרי אימון, היא מפני שהשייק בא בצורה נוזלית ומתעכל במינימום זמן.
ומה עם ויטמינים, BV יותר גבוה, חלבון מהיר יותר בקצת, תיסוף של חומצות אמינו טעם ונוחות?
;)
ומה עם ויטמינים, BV יותר גבוה, חלבון מהיר יותר בקצת, תיסוף של חומצות אמינו טעם ונוחות?
;)
קיצר חלבון מי גבינה הכי טוב נו..נוזלי ובעל ויטימינים ומהיר יותר בקצת מטונה :D
ומה עם ויטמינים, BV יותר גבוה, חלבון מהיר יותר בקצת, תיסוף של חומצות אמינו טעם ונוחות?
;)
1. תיסוף ויטמינים רלוונטי גם בשעות היום שאתה לא מתאמן.
2. BV לא כזה משמעותי, לאלבומין למשל ערך ביולוגי דומה מאוד לזה של מי-גבינה.
3. יכול להיות, אבל עניין העיכול כאן יותר משמעותי.
4. תיסוף של חומצות אמינו רלוונטי גם בשעות היום שאתה לא מתאמן. ושוב, אלבומין מכיל פרופיל עשיר של חומצות אמינו.
5. טעם - הוא יהיה גם טעים לפני השינה.
6. נוחות - צודק!
אז אני אתקן את תשובתי.
הסיבות היחידות ששייק יהיה עדיף על פני טונה, מפני שהוא בא בצורה נוזלית ודורש מינימום עיכול.
עכשיו אני אוסיף גם שהקיבה דיי מושבתת בזמן אימון והגוף "עסוק" בלהזרים דם עם חמצן לשרירים, כך שחבל לדחוף בזמן כל כך סמוך לאימון מזון מוצק.
ועניין נוסף כמו שמתן אמר, הוא פשוט כי נוח לקחת שייק לאימון, לשתות אותו צ'יק צ'ק והרי לנו - מנה איכותית של חלבונים.
:rolleyes:
1. דיברנו על למה אבקה עדיפה על טונה.
2. אלבומין לא רלוונטי לדיון הזה.
3. כן אני יודע שזה לא כזה חשוב כמו עניין הנוזליות של השייק.
4. אותן תשובות כמו בסעיפים 1 ו2.
5. רשמתי את זה.
6. אני יודע :D
טוב עזוב זה וויכוח סתמי. שייק עדיף על טונה. זהו.
שנינו מסכימים על זה.
פעם שנייה השבוע שאני נכנס לויכוח על משהו שאני גם ככה מסכים איתו בגדול.
מה קורה לי... :blink:
פעם שנייה השבוע שאני נכנס לויכוח על משהו שאני גם ככה מסכים איתו בגדול.
מה קורה לי... :blink:
http://img2.tapuz.co.il/forums/65278695.gif
:D :D :D :D :D
הבנתי שיש חלבון מי גבינה שנקרא פרו קומפלקס ,שבעצם משלב גם חלבון מהיר וגם איטי
מכאן גם נבעה שאלתי בעניין...
הרי שנגיד ואדם בעל משקל כלשהו,ונתונים כלשהם,צריך לקבל מנת חלבון של 40 גרם אחרי אימון...
ונספק לו מנה של 30 גרם חלבון מי גבינה,ו30 גרם חלבון מגבינת קוטג'
אז השאלה שלי ,אם סתאם נצרך כאן חלבון ? או שבאמת הגוף יבצע את התהליך שבו הוא ישתמש ב30 כדי לספק לשריר את הדרוש לו לאימון,ואת ה30 האיטיים יותר הוא ישמש לשמירת מצב אנאבולי לזמן שאחרי?
או שפשוט מאוד 20-30 גרם הלכו פרשששש...
עדיין לא ידוע כמה חלבון הגוף יכול לספוג, בלי קשר אם הוא איטי או מהיר...
ידוע שיש מגבלה לגוף לספוג כמות מסוימת של חלבון, אבל לא ידוע כמה. פשוט אין מחקרים כאלה לפי מיטב הבנתי...
ישנם מדדים שונים שבודקים את ספיגת החלבון וניצולו בגוף.
הערך הביולוגי (BV) של החלבון הוא מדד לניצול החלבון בגוף. ככל שהערך הביולוגי יותר גבוה, החלבון מנוצל יותר ביעילות וכך המאזן החנקתי גבוה יותר.
הבעיה היא, שאנחנו לא יודעים מהו המטאבוליזם של חומצות אמינו ספציפיות בגוף ולכן לא נוכל לדעת אם השפעתן רלוונטית לגבי רקמות השריר או רקמות אחרות.
בכל מקרה, ההמלצה היא לצרוך בין 1.5 ל- 2.5 גרם חלבון על כל ק"ג ממשקל הגוף, ללא קשר למהירות ספיגת החלבון.
אז יש מצב שהכמות שמקבלים בפרו קומלקס היא כמות שלא בהכרח יכולה להיות טובה?
תראו אני בכוונה בודק פה את העניין קחו לדוגמא
פרו קומפלקס (http://www.israelbody.org/store/prodinfo.asp?prod=359)
כאן יש 55 גרם חלבון במנת הגשה אחת שמשלבת גם חלבון איטי וגם חלבון מהיר...סבבה...?
ממה שאני מבין זה למטרת ספיגה מהירה וגם למטרת העברת חומצות אמינו גם לכמה שעות שאחרי זה...
אני יכול לקבל את אותו האפקט אם אני משלב את השייק שלי אחרי אימון,ולאחר מכן סתאם לדוג' אוכל איזה חצי קופסאת קוטג'...?
אוקיי אני חושב שאתה מתבלבל פה במשהו.
המנת הגשה שמציעה החברה על כל מוצר, זו לא המנה שאתה בהכרח חייב לצרוך.
למשל בשבילי, 55 גרם חלבון במנה אחת זה המון. בערך כפול ממה שאני צריך אחרי אימון.
אם אתה רוצה לדעת כמה גרם חלבון לצרוך אחרי אימון , תכפיל את משקל גופך ב-0.4 גרם חלבון.
בקשר לחלבון איטי/מהיר.
האפקט לא יהיה אותו אפקט משום שגבינה פשוט דורשת עיכול של הקיבה. אבקת חלבון שמשלבת חלבון איטי ככל שיהיה, באה בצורה נוזלית ולכן תיספג בקיבה ללא צורך בעיכול ועירוב של חומצות הקיבה (אולי במידה מעטה).
מה שרשום שם על האבקה נראה לי קצת הזוי לא יודע.
"מי-גבינה נעלם אל מחזור הדם לעומת אלבומין שנספג לאט וממשיך לזרום בדם גם מספר שעות אחרי צריכת החלבון".
לא נראה לי שזה כל כך משמעותי העניין הזה.
אני מציע, שפשוט תשתה את השייק שלך אחרי אימון לפי כמות החלבון הדרושה לך, תוסיף דקסטרוז וגמרת עם הסיפור.
B)
amit 0n Fire
15-11-05, 03:16
מה עם חלבון ביצה?
ביצה קשה כמובן.
אני אקרא לשרשור הזה "חרדת החלבונים" :wacko:.
הגוף לא "זורק" חלבונים והם בהחלט לא הולכים פארש בשם מצב.
כל עוד ביום נתון הכנסתם לגוף שלכם כמות מספקת של חלבון, שתתאים למאזן חנקתי חיובי, אזי לגוף יהיה מספיק חלבון על מינת לבצע היפרטרופיה. חלבון מהיר, חלבון איטי, הרבה בארוחה, קצת בארוחה.... זה לא משנה.
הבנתי שיש חלבון מי גבינה שנקרא פרו קומפלקס ,שבעצם משלב גם חלבון מהיר וגם איטי
מכאן גם נבעה שאלתי בעניין...
הרי שנגיד ואדם בעל משקל כלשהו,ונתונים כלשהם,צריך לקבל מנת חלבון של 40 גרם אחרי אימון...
ונספק לו מנה של 30 גרם חלבון מי גבינה,ו30 גרם חלבון מגבינת קוטג'
אז השאלה שלי ,אם סתאם נצרך כאן חלבון ? או שבאמת הגוף יבצע את התהליך שבו הוא ישתמש ב30 כדי לספק לשריר את הדרוש לו לאימון,ואת ה30 האיטיים יותר הוא ישמש לשמירת מצב אנאבולי לזמן שאחרי?
או שפשוט מאוד 20-30 גרם הלכו פרשששש...
דבר ראשון; לא רק השרירים צריכים חלבון.
דבר שני; הגוף יספוג את החלבון המהיר ובאטיות יותר את החלבון האיטי.
קוטג לא מומלץ בכלל אחרי אימון לא משנה מה..כי הוא חלבון איטי ..מתעכל יותר לאט..
חלבון מי גבינה מתעכל הכי מהר ..הכי יעיל אחרי האימון.
וואו... כמה מחקרים אני יכול לשים כאן בלי לדבר. אני אתייחס רק לנושא של הקוטג' (קזאין). חלבון מצויין ביותר לאחר האימון, מאוד אנטיקטבולי. ישנם מחקרים המשווים צריכה של חלבון מי-גבינה, אל מול חלבון הקזאין ומראים על עליונותו. צריך להיות לי איפשהו..., אם תרצה תגיד.
עדיין לא ידוע כמה חלבון הגוף יכול לספוג, בלי קשר אם הוא איטי או מהיר...
ידוע שיש מגבלה לגוף לספוג כמות מסוימת של חלבון, אבל לא ידוע כמה. פשוט אין מחקרים כאלה לפי מיטב הבנתי...
לגבי כמה הגוף יכול לספוג... אם אתה מתכוון לכמות היומית אז זה נכון, אך אם לכמות בארוחה... אז תפרד יפה לשלום מהמיתוס.
מה שרשום שם על האבקה נראה לי קצת הזוי לא יודע.
"מי-גבינה נעלם אל מחזור הדם לעומת אלבומין שנספג לאט וממשיך לזרום בדם גם מספר שעות אחרי צריכת החלבון".
לא נראה לי שזה כל כך משמעותי העניין הזה.
מה נשמע כלכך הזוי כאן?...
תבינו, כאשר נאכל ארוחה גדולה המכילה אפילו כמות של 30 גרם קזאין, הגוף יתמודד עם הארוחה הזאת מספר שעות טובות לאחר אכילתה. משמע, שחומצות אמינו יגיעו לדם כ 6 שעות אפילו לאחר הארוחה. ארוחה גדולה המכילה מספר גדול של מזונות ואבות מזון תקשה על הקיבה, יהיה עיקוב של הפירוק של החלבונים מפני שהגוף מתעסק לא רק בהם.
גם כן, הגוף לא נהיה קטבולי ומתחיל לפרק שרירים כלכך מהר, זו פראנואידיות לשמה.
עוד דבר,
בעת אכילה של כמות גדולה של חלבון בארוחה, או אפילו צמצום של שתי ארוחות לארוחה אחת, מה שיתקבל זה עיקוב ספיגתן של חומצות האמינו. בעצם החלבון ישאר בקיבה לאחר Gastric Emptying, ויפורק במשך זמן יותר ארוך לגוף. ללא גליקונאוגנסיס (המרת ח.אמינו לגלוקוז) via גלוקגון כמו שכולם חושבים שיקרה בין רגע. זה נכון שלאכילת כמות גבוהה של חלבון ישנה השפעה על הלבלב להפריש את ההורמון, אך זה לא ישנה יותר מדי (תזכרו שגלוקגון לא ממיר רק ח.אמינו לגלוקוז).
גל.
Hardcore 1
15-11-05, 13:35
אם אנחנו כבר בנושא הזה אז יש לי שאלה
מבחינה רפואית הגוף יכול לקבל במנה אחת 30 גרם חלבון לא יותר מזה א מה כשאתה שותה פרוטאין אחרי חדר כושר אתה לא יכול לאכול עוד חלבונים? או שכן כי אני ממש לא מבין את זה
אני חושב שהכי ראוי שגל יענה על זה מאחר והוא אמר לי שאני יכול להיפרד מהמיתוס שלא ידוע כמה גרם חלבון מסוגל הגוף לספוג בארוחה. נכון גל? :rolleyes:
דרך אגב גל, אני התכוונתי לסינטזת חלבון גם בכמות יומית וגם בארוחה מסוימת.
הנה עוד משהו שהפריע לי בתיאור של PRO-COMPLEX:
"בנוסף לחלבון מי הגבינה, הוסיפו את חלבון הביצה Egg Albumen בעל הערך הביולוגי הגבוה במיוחד וקצב הספיגה (חדירה מהקיבה אל מחזור הדם) איטי ובלה בלה בלה...."
לאחר עיכול המזון בקיבה, הוא עובר למעיים לפירוק כימי, בו כל אבות המזון מתפרקים לאבני הבניין שלהם ומשוחררים למחזור הדם דרך דפנות המעי.
מעניין אותי לדעת איך הגיעו למסקנה שחומצות האמינו נספגות בדפנות הקיבה... :huh:
דבר אחרון, ההבדלים במהירויות הספיגה של החלבונים השונים באמת נראים לי זניחים למדי.
אני חושב שאם מישהו יאלץ לשקול אם לאכול טונה או קוטז' אחרי אימון - ההמלצה שלי תהיה קוטז' מאחר והעיכול שהוא דורש קטן בהרבה מזה של הטונה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בזמן סמוך לאחר אימון.
אני מוצא ששילוב של חלבונים שונים הוא דבר חיוני לא בגלל הבדלי מהירויות הספיגה, אלא בגלל הבדלי הרכבי חומצות האמינו שבחלבונים שיכולים להביא להרכבים טובים יותר של חומצות אמינו בגוף.
שלום לך גל...תודה רבה קודם כל על ההתייחסות הרבה לעניין..
לגבי העניין של צריכת כמות חלבון גבוהה בארוחה אחת
תראה ,אני בתור חייל,מאוד קשה לי להגיע למצב של לאכול 3 שעות אחרי ארוחת הצהריים
קח לדוגמא
אני קם ב7 אוכל
בבבסיס בשעה 9 וחצי שוב אוכל קצת
ואחרי זה ארוחת צהריים ב12
ואז אני רק מגיע הבית ב6 ואין לי אפשרות עד אז לאכול
אז חשבתי לעצמי שאם אני בצהריים יאכל קצת יותר חלבון
נאמר אצלנו זה שניצל ,ובדר"כ אני אוכל 2,אז אני אתחיל לאכול 3,כדי שזה ייספג הרבה יותר לאט וזה יחסוך לי את הארוחה שלא מתאפשרת לי עד השעה 6...
מה אתה אומר?
אה ועוד דבר...אם כבר אמרת כל עוד הכנסנו מספיק חלבון
אם מישהו אמור לצרוך 160 גרם חלבון ביום ,והוא הצליח כבר לצרוך את זה מהבוקר עד הצהריים,זה יכול להיות תקין?
ומה הוא עושה אח"כ? מה יקרה אם הוא ימשיך לצרוך חלבון?(זה מצב היפוטתי,אני לא אומר שמישהו עושה את זה)
http://img2.tapuz.co.il/forums/65278695.gif
:D :D :D :D :D
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח איזה חזקקקקקקקקקקקקקקקקק :lol:
מוזר לי שאף אחד לא ביקש מחקרים בנושא... <_< .
אם אנחנו כבר בנושא הזה אז יש לי שאלה
מבחינה רפואית הגוף יכול לקבל במנה אחת 30 גרם חלבון לא יותר מזה א מה כשאתה שותה פרוטאין אחרי חדר כושר אתה לא יכול לאכול עוד חלבונים? או שכן כי אני ממש לא מבין את זה
אתה מבין בכלל מה שאלת?..., כי אני לא.
הגוף מקבל מה שאתה נותן לו ואתה יכול לאכול כמה חלבונים שתרצה (בגבול הטעם הטוב והבריאות).
אני חושב שהכי ראוי שגל יענה על זה מאחר והוא אמר לי שאני יכול להיפרד מהמיתוס שלא ידוע כמה גרם חלבון מסוגל הגוף לספוג בארוחה. נכון גל?
דרך אגב גל, אני התכוונתי לסינטזת חלבון גם בכמות יומית וגם בארוחה מסוימת.
המיתוס הוא שאחרי X חלבון בארוחה הגוף לא ישתמש בשאר חומצות האמינו, או נלך אפילו יותר רחוק... יהפוך לשומן.
את המציאות הסברתי...
דבר אחרון, ההבדלים במהירויות הספיגה של החלבונים השונים באמת נראים לי זניחים למדי.
אני חושב שאם מישהו יאלץ לשקול אם לאכול טונה או קוטז' אחרי אימון - ההמלצה שלי תהיה קוטז' מאחר והעיכול שהוא דורש קטן בהרבה מזה של הטונה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בזמן סמוך לאחר אימון.
זו סיטואציה כללית מדי בשבילך להמליץ על משהוא..., הצורך בחלבון מהיר עדיין קיים במקרים מסויימים למרות יתרונותיו האנטיקטבוליות של חלבון הקזאין.
שלום לך גל...תודה רבה קודם כל על ההתייחסות הרבה לעניין..
לגבי העניין של צריכת כמות חלבון גבוהה בארוחה אחת
תראה ,אני בתור חייל,מאוד קשה לי להגיע למצב של לאכול 3 שעות אחרי ארוחת הצהריים
קח לדוגמא
אני קם ב7 אוכל
בבבסיס בשעה 9 וחצי שוב אוכל קצת
ואחרי זה ארוחת צהריים ב12
ואז אני רק מגיע הבית ב6 ואין לי אפשרות עד אז לאכול
אז חשבתי לעצמי שאם אני בצהריים יאכל קצת יותר חלבון
נאמר אצלנו זה שניצל ,ובדר"כ אני אוכל 2,אז אני אתחיל לאכול 3,כדי שזה ייספג הרבה יותר לאט וזה יחסוך לי את הארוחה שלא מתאפשרת לי עד השעה 6...
מה אתה אומר?
זה בסדר גמור, תאכל ארוחה קצת יותר מורכבת שתכסה את השעות הללו ללא אוכל.
אה ועוד דבר...אם כבר אמרת כל עוד הכנסנו מספיק חלבון
אם מישהו אמור לצרוך 160 גרם חלבון ביום ,והוא הצליח כבר לצרוך את זה מהבוקר עד הצהריים,זה יכול להיות תקין?
אף אחד לא יודע כמה חלבון הוא "אמור" לצרוך ביום..., אמור בשביל מה?. יהיה יותר נכון לומר כמות אופטימלית.
ומה הוא עושה אח"כ? מה יקרה אם הוא ימשיך לצרוך חלבון?(זה מצב היפוטתי,אני לא אומר שמישהו עושה את זה)
אתה רציני?... :wacko: .
מה יקרה?..., הוא ישתה רדבול ויצמח לו כנפיים. אחי, תסגר בבקשה על השאלה.
גל.
:):):):)...
התכוונתי שנגיד ובן אדם עובר את הכמות האופטימלית שלו לצריכת חלבון ביום...כבר אחרי ארוחת הצהריים,והוא ממשיך לצרוך יותר ממה שאופטימלי בשבילו?
המיתוס הוא שאחרי X חלבון בארוחה הגוף לא ישתמש בשאר חומצות האמינו, או נלך אפילו יותר רחוק... יהפוך לשומן.
את המציאות הסברתי...
אני מכיר מציאות אחרת לגמרי.
חומצת אמינו יכולה לעבור תהליכים שונים בכבד.
כמו שיש ביכולתה לעבור תהליך גליקוגנזה כך היא יכולה להיות מומרת לחומצת שומן.
אני מכיר מציאות אחרת לגמרי.
חומצת אמינו יכולה לעבור תהליכים שונים בכבד.
כמו שיש ביכולתה לעבור תהליך גליקוגנזה כך היא יכולה להיות מומרת לחומצת שומן.
גליקוגנזה?..., אתה יודע בכלל על מה אתה מדבר? (Gycogenesis).
אין ביכולתם של חומצות אמינו להפוך לשומן.
בפעם ה100!.
http://ironman.co.il/forum1/index.php?showtopic=82&hl=חלבון
מוזר לי שאף אחד לא ביקש מחקרים בנושא... <_< .
גל אם יש לך דווקא מעניין אותי לקרוא מחקר על עניין כמות החלבון שהגוף יכול לקלוט בארוחה אחת...
OMRI-TURBO
15-11-05, 22:55
אין כזה מחקר כי זה אינדיבידואלי וזה תלוי בכמה גורמים עיקריים
1-מצב הורמונלי -נשים יכולות לסנטז אולי חצי מהכמות חלבון שגבר יכול, ועל כאן ההבדלים במאסת שריר.
2-משקל גוף
3-גנטיקה
4-אימונים וספורט
גליקוגנזה?..., אתה יודע בכלל על מה אתה מדבר? (Gycogenesis).
אין ביכולתם של חומצות אמינו להפוך לשומן.
בפעם ה100!
התכוונתי לגלוקונאוגנזה, סורי. (Gluconeognesis)
בכל מקרה, אני מכיר כזה תהליך שנקרא "דה אמינציה", בו החומצה האמינית מפרקת את הקשר החנקני שלה (3NH), כלומר נפתרת מהקטע האמיני ויוצרת שלד פחמימני שיכול להפוך לחומצת שומן.
זה מה שידוע לי.
אני מנסה לחפש שעה מאמרים/מחקרים אבל האנגלית שלי קצת צולעת והמונחים הפיזיולוגיים באנגלית לא ממש מקלים עלי בוא נגיד. :wacko:
עריכה:
עכשיו שמתי לב שמחבר המאמר שקראתי הוא "יוסי מרקוביץ". אני זוכר שראיתי את השם שלו מתנוסס מעל כמה מאמרים כאן באתר. אולי זה יתן לך כיוון על מה אני מדבר.
התכוונתי לגלוקונאוגנזה, סורי. (Gluconeognesis)
בכל מקרה, אני מכיר כזה תהליך שנקרא "דה אמינציה", בו החומצה האמינית מפרקת את הקשר החנקני שלה (3NH), כלומר נפתרת מהקטע האמיני ויוצרת שלד פחמימני שיכול להפוך לחומצת שומן.
על גלוקונאוגנסיס דיברדתי מקודם, מסתבר שארוחה גדולה "עשירה" בחלבון תגרום ללבלב להפריש גלוקגון לדם, אך זה לא יהווה שינוי משמעותי במאזן החנקתי בגוף. זהו מצב בו היפראינסולינמיה, רמות אינסולין וגלוקגון בדם גבוהות יתרחשו במקביל.
תחשוב על זה, גלוקגון זה הורמון נוגד לאינסולין הפועל כאשר רמות הסוכר בדם נמוכות על מינת להעלותן, כאשר נאכל ארוחה עשירה באבות מזון, אני לא רואה סיבה לגוף להמיר חומצות אמינו לגלוקוז. הגוף רוצה להגיע לאיזון (הומאוסטאזיס), לכן אני לא רואה את התהליך מתבצע (אולי בכמות קטנה) ויתרה מכך, חלק מן החלבונים יגיעו לדם יותר מאוחר עקב קשיים בהתמודדות עם גודל הארוחה.
עליי לציין כי אילו היה מדובר במשקה המכיל רק חלבון בכמות גבוהה, כנראה שהמצב היה שונה.
אך לגבי ארוחות שלמות...
הנה מחקר המשווה בין צריכה של שתי ארוחות אל מול שבע ארוחות ביום, בהתייחסות למטבוליזם, לסינטזת שומן ומאזן חנקתי.
Eur J Clin Nutr. 1991 Mar;45(3):161-9.
Department of Human Biology, University of Limburg, Maastricht, The Netherlands.
Influence of the feeding frequency on nutrient utilization in man: consequences for energy metabolism.
A study was conducted to investigate whether there is a diurnal pattern of nutrient utilization in man and how this is affected by meal frequency to explain possible consequences of meal frequency for body weight regulation. When the daily energy intake is consumed in a small number of large meals, there is an increased chance to become overweight, possibly by an elevated lipogenesis (fat synthesis and accumulation) or storage of energy after the meal. Thirteen subjects, two males and eleven females, were fed to energy balance in two meals per day (gorging pattern) and seven meals per day (nibbling pattern) over 2-day intervals. On the second day on each feeding regimen, the diurnal pattern of nutrient utilization was calculated from simultaneous measurements of oxygen consumption, carbon dioxide production and urinary nitrogen excretion over 3 h intervals in a respiration chamber. A gorging pattern of energy intake resulted in a stronger diurnal periodicity of nutrient utilization, compared to a nibbling pattern. However, there were no consequences for the total 24 h energy expenditure (24 h EE) of the two feeding patterns (5.57 +/- 0.16 kJ/min for the gorging pattern; 5.44 +/- 0.18 kJ/min for the nibbling pattern). Concerning the periodicity of nutrient utilization, protein oxidation during the day did not change between the two feeding patterns. In the gorging pattern, carbohydrate oxidation was significantly elevated during the interval following the first meal (ie from 1200 h to 1500 h, P less than 0.01) and the second meal (ie from 1800 h to 2100 h, P less than 0.05). The decreased rate of carbohydrate oxidation observed during the fasting period (from rising in the morning until the first meal at 1200 h), was compensated by an increased fat oxidation from 0900 to 1200 h to cover energy needs. In the nibbling pattern, carbohydrate and fat oxidation remained relatively constant during the active hours of the day
זה בתור התחלה..., יש לי עוד מחקרים שבוצעו בנושא.
גל.
אוקיי, תודה על המחקר המעניין. קראתי, הפנמתי, אבל.... נשאר לי סימן שאלה דיי גדול מעל לראש.
המסקנה מהמחקר ע"פ מיטב הבנתי (אני מזכיר, אני מבין אנגלית עם מונחים פיזיוליים ומדעיים כמו שאתה מבין סינית בערך...) היתה שהקבוצה עם מס' הארוחות המועט, עברה תהליך של ליפוגנזיס לעומת הקבוצה השניה שלא עברה את התהליך הזה. בנוסף, חלבונים לא עברו שום תהליך חריג מה שטרחת להדגיש.
אבל לא התיחסת בכלל לתהליך שתיארתי לך. "דה-אמינציה".
אולי במחקר הזה ועוד רבים נוספים, לא מצאו זכר לתהליך שכזה, אבל זה לא אומר שהדבר דומה במחקרים אחרים שעדיין לא נתקלת בהם.
אני מניח שיוסי מרקוביץ לא הנפיץ את התהליך הזה, מה שאומר שגילו אותו איך שהוא.
אולי ביחסים משתנים בין אבות המזון, או שקיים רכיב מסוים שגורם לתהליך, אין לי מושג.
אם הבנתי נכון, לפי מחקר זה ודומים לו, אתה הסקת שחומצות אמינו לא יכולות להיות מומרות לחומצות שומן.
אני לא חושב שזה דבר נכון לשלול משהו אם אתה פשוט לא מכיר דבר כזה, או שלא הוכיחו שלא יכול להתקיים תהליך כזה.
בכל מקרה, תודה על המחקר, אני אקרא אותו שוב כדי שאבין את תוכנו טוב יותר.
B)
עריכה:
שימו לב למספר ההודעות שלי. המממ רק שלא תדרוס אותי מכונית בדרכי החוצה... :D
שימו לב למספר ההודעות שלי. המממ רק שלא תדרוס אותי מכונית בדרכי החוצה... :D
The number of the beast.... :ph34r:
http://massu7.canalblog.com/images/satan.jpg
המסקנה מהמחקר ע"פ מיטב הבנתי (אני מזכיר, אני מבין אנגלית עם מונחים פיזיוליים ומדעיים כמו שאתה מבין סינית בערך...) היתה שהקבוצה עם מס' הארוחות המועט, עברה תהליך של ליפוגנזיס לעומת הקבוצה השניה שלא עברה את התהליך הזה. בנוסף, חלבונים לא עברו שום תהליך חריג מה שטרחת להדגיש.
מה שאמרת הוא נכון חלקית.
הקבוצה עם הארוחות הקטנות שמרה על ליפוגנסיס בכמות קטנה, לעומת הקבוצה השנייה (3 ארוחות gorging pattern) שעקב כמות המזון הגבוהה פר ארוחה בוצע אצלה יותר בנייה של שומן.
אך לא הבנת את החלק החשוב, מאיפה באה האנרגיה במנוחה?...
הקבוצה שצרכה שלוש ארוחות ביום אכן אגרה הרבה שומן לאחר הארוחות, אבל... בגלל ההפוגות הארוכות בין הארוחות, הגוף פיצה על כך בפירוק השומן למטרת אנרגיה.
לא מאמין?..., הנה עוד מחקר על כך;
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.f...919&query_hl=33 (http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=7869919&query_hl=33)
תקרא גם את זה;
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.f...6828&query_hl=1 (http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=15806828&query_hl=1)
ואת זה;
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.f...5494&query_hl=1 (http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=9155494&query_hl=1)
עוד דבר... אתה רשמת - "היתה שהקבוצה עם מס' הארוחות המועט, עברה תהליך של ליפוגנזיס לעומת הקבוצה השניה שלא עברה את התהליך הזה."
אני מקווה שאתה יודע שתהילכי בנייה ופירוק של שומן מתרחשים במקביל כל היום, לא ניתן לומר שקבוצה אחת עברה את התהליך כאשר השנייה לא...
אבל לא התיחסת בכלל לתהליך שתיארתי לך. "דה-אמינציה".
אולי במחקר הזה ועוד רבים נוספים, לא מצאו זכר לתהליך שכזה, אבל זה לא אומר שהדבר דומה במחקרים אחרים שעדיין לא נתקלת בהם.
WTF Are you Talking About :disgust:
דה-אמיניציה זה למעשה הורדת ה"קטע" האמיני מהחומצה האמינית (הורדת החנקן NH3) ויצירת שלד פחממני, כאשר במידה ואין צורך בגלוקוז (מאגרי גליקוגן מלאים) יהפוך לשומן.
זה בעצם התהליך שעוברת החומצה האמינית (דה-אמינציה) כאשר מתבצע התהליך גלוקונאוגנסיס ע"י הורמון הגלוקגון... הסברתי לך את זה כבר.
חומצה אמינית לא יכולה להפוך לשומן, הגורל שלה לאחר גלוקונאוגנסיס הוא בד בבד לפחמימה.
אני מניח שיוסי מרקוביץ לא הנפיץ את התהליך הזה, מה שאומר שגילו אותו איך שהוא.
אולי ביחסים משתנים בין אבות המזון, או שקיים רכיב מסוים שגורם לתהליך, אין לי מושג.
מה הקשר יוסי מרקוביץ?...
אם הבנתי נכון, לפי מחקר זה ודומים לו, אתה הסקת שחומצות אמינו לא יכולות להיות מומרות לחומצות שומן.
אני לא חושב שזה דבר נכון לשלול משהו אם אתה פשוט לא מכיר דבר כזה, או שלא הוכיחו שלא יכול להתקיים תהליך כזה.
יוסי מרקוביץ הוכיח לא?... :crazy:
טוב עזוב... אני לא מבין על מה אתה שובר את הראש.
גל.
ואווו..גל תודה רבה לך :)
אגב יש לך תואר בזה ? או מה?
טוב עזוב... אני לא מבין על מה אתה שובר את הראש.
גם אני לא :wacko:
דרך אגב, אין לי מושג מי זה יוסי מרקוביץ ובמה הוא עוסק. פשוט השתמשתי במניפולציה כדי שתביא לפה עוד מחקרים... :rolleyes:
ואווו..גל תודה רבה לך
אגב יש לך תואר בזה ? או מה?
תואר בקריאה ;)
גם אני לא
דרך אגב, אין לי מושג מי זה יוסי מרקוביץ ובמה הוא עוסק. פשוט השתמשתי במניפולציה כדי שתביא לפה עוד מחקרים...
ממש טלנובלה... היית יכול לבקש.
גל לא הבנתי לגמרי את המחקר . בעצם , הקבוצה שצרכה 2 ארוחות והקבוצה שצרכה 7 ארוחות בסופו של דבר הגיעו לאותן התוצאות?
גל לא הבנתי לגמרי את המחקר . בעצם , הקבוצה שצרכה 2 ארוחות והקבוצה שצרכה 7 ארוחות בסופו של דבר הגיעו לאותן התוצאות?
oui messiuer :rolleyes:
המסקנה מכל המחקרים הללו היא; שלתדירות הארוחות, או למספר הארוחות ביום (לרוב 3 אל מול 6) אין השפעה על הגוף מבחינת - עלייה במסת שומן, מאזן חנקתי, או על המטבוליזם של הגוף כאשר המאזן הקלורי היומי (ושל אבות המזון) זהה.
זוהי די פריצת דרך ושבירת מיתוסים שרצים בכל המאמרים שאנו קוראים.
הבעיה היחידה שראו, או בעצם ההשפעה היחידה היא על פרופיל השומנים בדם, על השליטה על רמות האינסולין (תנגודת ורגישות) והגלוקוז בדם. כל זאת כמובן, עקב הנפח הגדול של הארוחות לעומת הנפח הקטן בתדירות הגבוהה.
בעצם אותן השפעות שחשבנו שקורות עקב תדירות גבוהה של ארוחות קטנות, בעצם מפצות על כך, או בגודל הארוחה, או "בצום" הגדול שבין ארוחה לארוחה. ז"א שאם היה נהוג לחשוב ש6,7 ארוחות מגבירות את האפקט התרמי של המזון, אז מה שצריך להסתכל עליו בעצם, זה על הTOTAL TEF (האפקט הכללי היומי) שבסוף היום שווה. או למעשה שקצב המטבולי של הגוף לא נחלש בין ארוחה לארוחה (אולי אצל עכברים).
אני רואה זאת כחדשות טובות לאותם אנשים שקשה להם להתמודד עם מספר גבוה של ארוחות ביום, גם כן, אם אנו רוצים להכניס ארוחה עם נפח קצת יותר גדול מהשאר ולא לחכות רק 3 שעות לבאה...
בכלל, אני רואה את כל עקרון ה "חלבון כל 3 שעות או שאני אהיה קטבולי" כדי טמא ופרנואידי. למעשה, כדי שהגוף יתחיל לפרק רקמות שריר למטרת אנרגיה צריך קצת יותר מ"הצום" של הלילה, או שמירה "דתית" שכזאת על חלבון כל 3 שעות!.
בנוסף, אני רואה את זה כלמעשה שינוי בתפיסה של איך הגוף מגיב לאכילה ועל חשיבות המאזן הקלורי, מאוד מעניין.
Laboratoire de Physiologie du Comportement Alimentaire, UFR Leonard de Vinci, Bobigny, France. jlsylv@club-internet.fr
Louis-Sylvestre J, Lluch A, Neant F, Blundell JE
Highlighting the positive impact of increasing feeding frequency on metabolism and weight management.
Research on feeding frequency started more than 20 years ago and some studies have shown evidence of nutritional benefits, especially on metabolism and body weight management. Advice on feeding frequency could play an important role in public health policies by reducing levels of overweight and obesity, the prevalence of which has dangerously increased in most countries over the last few decades. The 17th International Congress of Nutrition brought to the forefront the benefits of increasing feeding frequency (i.e. keeping the same total daily energy intake but dividing it into more frequent meals than usual). Recent epidemiological studies, mostly carried out in France, have provided evidence on the beneficial effects of a fourth meal for those individuals who habitually choose this pattern. Supported by metabolic data, these findings have now been supported by experimental studies. The "gouter", commonly eaten in the afternoon in France by most children and many adults, has the biological characteristics of a meal because it is eaten in response to hunger. Suppressing the "gouter" in "habitual fourth meal eaters" soon leads to an increase in Body Mass Index (BMI). Further, people who are regular "gouter" eaters have a higher carbohydrate intake and better metabolic profile than other adults, even though their total energy intake is not greater. Increased feeding frequency leads to a reduction in the total secretion of insulin, an improvement in insulin resistance and a better blood glucose control, as well as an improvement in the blood lipid profile. The experts agreed that, as long as we do not consume more energy than we use up and we only eat when we are hungry, it may be useful to split our total energy intake into as many meals as our social pattern allows. However, the pattern of eating cannot be completely dissociated from the composition of foods consumed. Therefore within this energy intake, we must take care to consume not only a good balance of macronutrients with high carbohydrate and low fat levels, but also ensure that we get an adequate intake of essential micronutrients. "What you eat" and "When you eat it" are public health messages to communicate: frequent consumption of low energy dense high carbohydrate foods, rich in micronutrients, must be encouraged ensuring that energy intakes are not greater than energy expenditures and that eating episodes occur in a hunger state
גל.
OMRI-TURBO
17-11-05, 20:35
גל אני לא מבין משהו אחד אולי תסביר לי,
בן אדם אוכל 200 גרם חלבון ליום , איך אתה רוצה שהוא יכניס את זה ב-3 ארוחות?
ודבר נוסף הגוף במכה לא יוכל לספוג את כל החלבון הזה אז ריבוי ארוחות כן חשוב מהבחינה הזאת אם לא מכל הבחינות האחרות.
מה אתה אומר על זה?
עומרי,
תקרא עוד פעם את כל מה שכתבתי ואת המחקרים, כל התשובות שם.
הגוף לא סופג או מפרק כלום במכה!, לא פחמימות, לא שומנים ולא חלבונים..., לאחר Gastric Emptying ושהייה של המזון בקיבה, הוא יפורק באיטיות יותר וזרימת חומצות האמינו לדם תהיה לכמה שעות טובות.
200 גרם ביום?..., אני לא המלצתי על כלום..., שכל אחד יעשה מה שנראה לו לנכון, אם זה 3, 4 או 7 ארוחות ביום.
אך אם אתה מחליט ללכת על 3 ארוחות זה בהחלט אפשרי (במיוחד בעזרת מי הגבינה).
תזכור שכשאתה אוכל בפחות ארוחות אתה תהיה מסוגל להתמודד (מבחינת רעב) עם יותר מזון.
זה לא כזה בעיה, במיוחד עם בשר.
עריכה;
סתם דוגמא "גרועה" מהבודיבילדרים שלנו - רוני קולמן אוכל 4 ארוחות ביום, כאשר כל ארוחה מכילה 80 גרם חלבון.
גל.
גל יש מצב שאתה נותן לי כמה מאמרים לגבי ספיגת חלבון?
מכל הנושאים שעלו פה ז"א כמו:
על התהליך שקורה כאשר הגוף מקבל מנת חלבון גבוה ואז הוא צורך אותה יותר לאט,ובמיוחד לגבי זה שיתר חלבון לא הופך לשומן
תודה :)
OMRI-TURBO
18-11-05, 00:40
הוא לא הופך לשומן בצורה ישירה, זה עדיין לא אומר שכמויות שהגוף שלך לא צריך לא יהפכו בגלגול כלשהו לשומן, החלבון ישמש את מאגרי אנרגיה של הגוף כסוכר ואם שם לא יהיה צורך גם ,אז הוא יוכל לאגור אותו כשומן.
OMRI-TURBO
18-11-05, 01:14
כמות החלבון שתסונטז תלויה בכמות הטסטוסטרון בגוף זה 1+1
מכאן נובע שנשים צריכות לאכול פחות חלבונים מגברים,ושגברים על סטוראידים צריכים לאכול יותר חלבון מאשר טבעיים.
תקרא קצת מאמרים על טסטוסטרון כדי להבין את כל תהליך האנבוליות בגוף.
עומרי ,אשמח לקצת קישורים למאמרים בנושא הספיגה
תודה
אהלן גל
כמו שציינת אכן ההשפעות המשמעותיות של ריבוי ארוחות יבואו מהצד של אינסולין, גלוקוז, ורמות LDL נמוכות יותר.
מצרף גרף מאחד מהמחקרים האחרונים של 2004
http://img291.imageshack.us/img291/8972/glinldl0sw.jpg
הבעיה היא שנתונים אלו יביאו באחוז הסתברות רב מאוד גם להשפעות נוספות של כל פעילויות האנרגיה בגוף. כל ה"גישה" "שלך" של מיעוט ארוחות לא בר סימוכין אמיתי(עדיין) , כי המחקר הראשון שהבאת הוא מלפני 15 שנה , ועולם התזונה ידע כמה שינויים מאז..
אני אישית יש לי מחקרים [1] שלא יתמכו בדעה הזאת אז לא היתי מכנה את זה כמו שאמרת "פריצת דרך".
נכון להיום כל תהליכי ההשמנה/הרזייה (מבחינת הורמונים)בגוף אינם ברורים מספיק ככה שעדיין קשה לקבוע מסקנה כלשהי. מחקרים מ2002 דווקא יתמכו נגד מיעוט ארוחות [2] .
רב המחקרים של ריבוי אוחות בהתייחס למשינויים במשקל גוף אינם חדשים ואפילו ישנים.
EZchip
[1]
2003 Sep;133(9):2748-55
The human body may buffer small differences in meal size and timing during a 24-h wake period provided energy balance is maintained.
Department of Medical Sciences, Nutrition, Uppsala University Hospital, SE-751 85 Uppsala, Sweden. Ulf.Holmback@medsci.uu.se
Because approximately 20% of the work force in the industrialized world have irregular working hours, it is pertinent to study the consequences of eating at irregular, especially nighttime hours. We studied the postprandial responses during nocturnal fasting vs. eating throughout a 24-h wake period. Seven healthy males were studied twice in a crossover design. After a 6-d diet adjustment period [high fat diet, 45 energy percent (en%) fat, 40 en% carbohydrates)] with sleep from 2300 to 0700 h, the men were kept awake for 24 h at the metabolic ward and given either 6 isoenergetic meals, i.e., every 4 h (N-eat) or 4 isoenergetic meals from 0800 to 2000 h followed by a nocturnal fast (N-fast), with the same 24-h energy intake. Energy expenditure, substrate utilization, activity, heat release, body temperature and blood variables were measured over 24 h. Energy expenditure and blood glucose, triacylglycerol, insulin and glucagon concentrations were lower and nonesterified fatty acids concentrations were higher during the nocturnal fast than during nocturnal eating (P < 0.05); however, no 24-h differences between the protocols were apparent. Nocturnal fasting slightly altered the secretory patterns of the thyroid hormones and cortisol (P < 0.05). We found no clear indication that it would be more favorable to ingest few larger daytime meals than smaller meals throughout the 24-h period. The body seems to be able to buffer small differences in meal size and timing provided energy balance is maintained.
[2]
2002 Nov;26(11):1476-83
Eating frequency and body fatness in middle-aged men.
INSERM U558, Departement d'Epidemiologie, Faculte de Medecine, Toulouse, France.
OBJECTIVE: The relationship between eating frequency and body fatness was tested in a population sample. DESIGN: A cross-sectional survey on cardiovascular risk factors and a nutritional survey were carried out from June 1996 to April 1997. SUBJECTS: Population sample of 330 free-living middle-aged men (45-64 y). MEASUREMENTS: Body mass index (BMI), waist-to-hip ratio (WHR) and nutritional survey (3-day record). RESULTS: In the whole sample, BMI and WHR decreased significantly (P<0.05) along with the increase of the number of eating occasions. When low energy records were excluded, the trend for BMI and WHR according to eating categories remained significant. For WHR, averages were 0.98, 0.95, 0.94 and 0.93 for 1-2, 3, 4 or 5 or more feedings a day, respectively. For BMI, mean values were 28.1, 26.2, 26.2 and 24.5 kg/m(2), respectively. After adjustment for confounders (total energy intake or macronutrients, age, educational level, smoking habits, physical activity and restrained diet), the linear trend for BMI and WHR throughout feeding categories was significant when the whole sample was considered. This relationship remained similar when low energy records or when dieters were excluded. CONCLUSION: These results suggest that for an isoenergetic intake the increase of eating frequency is associated with lower body fatness.
שלום לך;
תרשום את שמך שאוכל לפנות אליך.
יפה.., אהבתי את הגרף, לא נתקלתי בו קודם לכן.
אני נמנע מלצאת בקביעות או אמירות כמו "אין הבדל בין השניים", כי כמובן שיש ולא ניתן לומר בוודאות שאכילה של 3 ארוחות תהיה זהה לחלוטין ל6 ארוחות קטנות, על מאזן אנרגתי זהה.
למעשה מה שמעניין אותנו זה ההבדל בין השניים כאשר נכניס אימונים למשוואה, על תפריט היפרקלורי ונמדוד את המאזן החנקתי, או אפילו יותר טוב את סינטזת החלבונים.
מחקר אחד שניתקלתי בו פעם, בוצע ברוסיה, על עכברים ובדק את השפעת תדירות הארוחות על המאזן החנקתי. הבעיה היא שהוא גם כן, די ישן ושהמטבוליזם של העכברים מהיר יותר משלנו.
ישנו עוד מחקר שנעשה על בוקסרים בדיאטה היפרקלורית. המחקר בדק את המאזן החנקתי שלהם, כאשר הוא משווה 2 ארוחות אל מול 6 ארוחות נוזליות, שזה יוצא בעייתי למדי לעומת 3 ארוחות מוצקות.
ד.א, לפי התוצאות המאזן החנקתי ירד ב2 הארוחות הנוזליות.
אני אישית יש לי מחקרים [1] שלא יתמכו בדעה הזאת אז לא היתי מכנה את זה כמו שאמרת "פריצת דרך".
נכון להיום כל תהליכי ההשמנה/הרזייה (מבחינת הורמונים)בגוף אינם ברורים מספיק ככה שעדיין קשה לקבוע מסקנה כלשהי. מחקרים מ2002 דווקא יתמכו נגד מיעוט ארוחות [2] .
רב המחקרים של ריבוי אוחות בהתייחס למשינויים במשקל גוף אינם חדשים ואפילו ישנים.
מחקר 1 טוען - "We found no clear indication that it would be more favorable to ingest few larger daytime meals than smaller meals throughout the 24-h period. The body seems to be able to buffer small differences in meal size and timing provided energy balance is maintained." כתוב בפירוש שלא נראה הבדל בין השניים...
מחקר 2 טוען - "These results suggest that for an isoenergetic intake the increase of eating frequency is associated with lower body fatness." ז"א שהגברת תדירות הארוחות מעורבת עם צבירת שומן באיזור המתניים ומטה.
אכתוב על כך עוד יותר מאוחר.
גל.
OMRI-TURBO
18-11-05, 12:45
SPACEX כדי להבין את התהליך תבצע חיפוש באינטרנט על AR (androgen receptors
לא תמצא חומר בעברית רק באנגלית קשה ומדעית אני אנסה לתרגם איזה משהו.
גל אם אפשר לציין גם שהמחקר לא בוצע על מפתחי גוף וכמובן לא על מתאמנים אנאירוביים או ספורטאים בכלל הוא בוצע על אנשים רגילים לגמרי, אם אני לא טועה .
תודה רבה לכם חבר'ה הבהרתם לי המון כאן :)
נ.ב עומרי,באמת יהיה לי קשה עם אנגלית מדעית :| אז אשמח לקבל איזה תרגום חופשי כזה
אייל
עוד כמה דברים;
זה נכון שאלה מחקרים ישנים, לכן לא ניתן לומר שזה מידע חדש ומהפכני... אני כמעט בטוח שההבדל בין 3 ארוחות ל6 ארוחות, כאשר המאזן הקלורי זהה בין השניים הוא זניח וכי ניתן לגדול משניהם באותה המידה.
אבל... כמובן שעדיין ישנו יתרון מסויים לפריסה של ארוחות קטנות לאורך היום, צריך לזכור את נושא האינסולין, הגלוקוז וכמובן את רמות השומנים בדם עקב אותן ארוחות גדולות (חלוקה לשלוש ארוחות).
בטווח הארוך, אילו הם דברים שצריך לקחת בחשבון (למרות שאני לא חושב שההפעה היא לטווך הארוך). למעשה תנגודת לאינסולין ורגישות לאינסולין במקומות הנכונים אכן יכולים לקבוע את נטייתן של הקלוריות "העודפות" - אדיפוס\שרירים.
תמיד היה לי ספק בכל המאמרים שמלמדים אותנו לגדול בדרך "סטריקתית" ומוקצנת (כמובן, בודיבלדרים...), ישנם אנשים שגודלים יפה מאוד ללא הקפדה על כל "הכללים" שחוזרים על עצמם במאמרי "באלקינג" למיניהם וללא תפריט יומי זהה.
בשבילי המידע הוא די מהפכני מפני שהוא נתן ביסוס לספקותי.
ישנם הרבה מחקרים -ישנים- שעד היום אנו פועלים על פי מסקנותם ומתייחסים אליהם כאל עובדות. אם היה מחקר חדש שמוכיח אחרת, אז כמובן שהיה אפשר לשלול אותם... אך אם לא, ומהסיבה שלא מצאו עדויות אחרות או תוצאות שונות אין סיבה לשלילתם.
חקירת נושא תדירות הארוחות והשפעתן על תהליכי הירידה במשקל, מטבוליזם, שמירה על משקל וכו' החלו עוד לפני 20 שנה ונמשכים עד היום. מחקר אחרון שפרסמתי מ2003, הראה כי ישנה השפעה חיובית על הרגישות לאינסולין וכו' עם עליית תדירות הארוחות, אבל... לא נראו שינויים אחרים בין שתי התבניות.
אם מעניין אותך, הנה כמות מכובדת של מחקרים להעביר אתה את הזמן... רק 129.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.f...splay&DB=pubmed (http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?CMD=Display&DB=pubmed)
כל ה"גישה" "שלך" של מיעוט ארוחות לא בר סימוכין אמיתי(עדיין) , כי המחקר הראשון שהבאת הוא מלפני 15 שנה , ועולם התזונה ידע כמה שינויים מאז..
שינויים רואים במחקרים, זה נכון שעולם התזונה התפתח הרבה בשנים האחרונות, אך לא בממצאים הסותרים את המחקרים הנ"ל.
עוד דבר, אין כאן שום "גישה"... אני רק הבאתי את המידע לצומת ליבם של גולשי הפורום וציינתי כיצד הוא יכול לתרום לאלה שמתקשים לאכול כל 3 שעות, שמפחדים מקטבוליזם וכו'...
- נתתי את הדוגמא הזאת פעם... תחשוב על האסירים בבתי הכלא השונים, חלקם ענקיים ואני לא רואה איזושהיא פריצה בכלא המאפשרת להם לאכול כל 3 שעות. הם אוכלים לפי סדר היום של הכלא וגדלים.
גל.
בטח זה ההבדל מהשנים הקודמות שהיו מבריחים כל מיני דברים למיניהם לכלא כמו סיגריות וסמים,היום חבר'ה זה הכול הולך על "משחות שיניים" תוצרת אופטימום :)
OMRI-TURBO
19-11-05, 01:11
גל מתי ראית אסירים פעם אחרונה?
פה בארץ זה לא המצב
אולי ראית אוז יותר מדי... ;)
אהלן גל
לגבי האימרה שלך לגבי אסירים ...
בטח לקחת את זה ממר לייל מקדומלדס המהולל , זה שייך לו האימרה "החכמה" הזאת.
היתי מציע לך לקחת דברים שלו בערבון מוגבל מאד ,הוא תזונאי טוב לפורומים,אבל בעולם האמיתי בכנסים בארה"ב לא מכירים אותו כלל..
לגבי התזונה וריבוי ארוחות
שוב נכון להיום , אין שום סיבה לא ללכת על ה6 ארוחות ,מספיק רק מהסביות שהוצגו בגרף.
רב המחקרים מהשנים האחרונות רואות באור חיובי ריבוי ארוחות, גם אם נושא לא תמיד נבדק ממש ישירות.
אני לא רואה שום עדיפות של 3 ארוחוות על 6.
EZchip
OMRI-TURBO
19-11-05, 02:26
EZ סוף סוף אני מסכים איתך על משהו..
לא רק שאין עדיפות ל-3 ארוחות גם שכחתם את כל הקטע של סינטזת החלבונים! מפתח גוף שאוכל 250 גרם חלבון ליום לא יכול להכניס הכל ב-3 ארוחות ,להגיד כמה מזה ינוצל או לא אני לא יכול להגיד אבל חלוקת הכמות הזאת ל-6-8 ארוחות תהיה הרבה יותר יעילה! בזה אני בטוח שכולם יסכימו.
עוד דבר קטן יותר קל לאכול 6-8 ארוחות של סה"כ 4500 קלוריות מאשר לעשות את זה ב-3 ארוחות .
אהלן גל
לגבי האימרה שלך לגבי אסירים ...
בטח לקחת את זה ממר לייל מקדומלדס המהולל , זה שייך לו האימרה "החכמה" הזאת.
היתי מציע לך לקחת דברים שלו בערבון מוגבל מאד ,הוא תזונאי טוב לפורומים,אבל בעולם האמיתי בכנסים בארה"ב לא מכירים אותו כלל..
יפה.. אני רואה שאתה משוטט במקומות הנכונים ;) .
יש מישהוא או משהוא שלא צריך לקחת כערבון מוגבל?... הדבר היחיד שאני סומך עליו זה המוח שלי וההגיון הבריא שעושה את הסלקציה במידע.
תראה לי חוקר, או תזונאי שניתן להיות ערבים לדבריהם?.
לגבי התזונה וריבוי ארוחות
שוב נכון להיום , אין שום סיבה לא ללכת על ה6 ארוחות ,מספיק רק מהסביות שהוצגו בגרף.
רב המחקרים מהשנים האחרונות רואות באור חיובי ריבוי ארוחות, גם אם נושא לא תמיד נבדק ממש ישירות.
אני לא רואה שום עדיפות של 3 ארוחוות על 6.
כמובן, אני מסכים אתך (יותר נכון הסכמתי כבר) "כמובן שעדיין ישנו יתרון מסויים לפריסה של ארוחות קטנות לאורך היום, צריך לזכור את נושא האינסולין, הגלוקוז וכמובן את רמות השומנים בדם עקב אותן ארוחות גדולות (חלוקה לשלוש ארוחות). בטווח הארוך, אילו הם דברים שצריך לקחת בחשבון."
על כך אין וויכוח.
השאלה המתקבלת היא... האם המאזן החנקתי בגוף, או יותר מדוייק סינטזת החלבונים בשרירים בדיאטה היפרקלורית תשאר זהה, כאשר משווים בין תבנית של 3 ארוחות גדולות ל6 קטנות?.
אפילו כאשר הגרף עומד במקומו ואותם יתרונות מבחינת הרכב הגוף בעת ריבוי ארוחות ידועים לנו... ישנה חשיבות רבה לעניין לאלו שמתקשים להקפיד, או לשלב משטר ארוחות נוקשה לאורך חייהם. לכן, אולי יהיה קל יותר לאותם אנשים לאכול 4 ארוחות עם שייק חלבון, ללא חששות מפגיעה בקצב הגדילה.
לא רק שאין עדיפות ל-3 ארוחות גם שכחתם את כל הקטע של סינטזת החלבונים! מפתח גוף שאוכל 250 גרם חלבון ליום לא יכול להכניס הכל ב-3 ארוחות ,להגיד כמה מזה ינוצל או לא אני לא יכול להגיד אבל חלוקת הכמות הזאת ל-6-8 ארוחות תהיה הרבה יותר יעילה! בזה אני בטוח שכולם יסכימו.
עוד דבר קטן יותר קל לאכול 6-8 ארוחות של סה"כ 4500 קלוריות מאשר לעשות את זה ב-3 ארוחות .
עוד פעם, אני לא מתווכח על עליונותם של ריבוי ארוחות על פני כמה ארוחות גדולות. אך אם אני תלמיד באונ' שעובד בברים, מחזיק חברה ומנסה להתמיד בתזונה ואימונים אולי אקח לי את ה4500 קלוריות הללו ואפרוס לי אותם ל4 ארוחות + שייק חלבון באימון על מינת להקל על חיי.
גל.
אז אתה בעצם אוכל 4 ארוחות ביום?, ועדיין עולה נקי יחסית?
משהוא מוזר לי... <_<
Performer;בכל מקרה, אני מכיר כזה תהליך שנקרא "דה אמינציה", בו החומצה האמינית מפרקת את הקשר החנקני שלה (3NH), כלומר נפתרת מהקטע האמיני ויוצרת שלד פחמימני שיכול להפוך לחומצת שומן.
תגיד ערכת במקרה את ההודעה שלך, משהוא כאן נראה לי מוזר...
התשובות שלי יצאו מהקשר, זה נראה כאילו תיקנת את השאלה שלך בתשובה שלי... יא מצחיק.
לא הבנתי מה מוזר לך בהודעות... :mellow:
אני לא ערכתי שום הודעה מלבד אלה שרשמתי "עריכה".
בהתחלה לא ממש התיחסת לתהליך שתיארתי לך, דה-אמינציה , אז הערתי לך על זה ואתה פשוט חזרת על אותו משפט שלי עם הדגשה על המילים "שלד פחמימני" מה שהבהיר לי שהיתה לי בעיה קטנה בהבנת הנקרא, זה הכל.
יש לי שאלה
אני בצבא ולכן קשה לי להקפיד על ריבוי ארוחות. אני יכול לאכול נגיד 4 ארוחות ביום. זה יספיק לי או שאני חייב אכשהו להגדיל את מספר הארוחות שלי?
תשובה בנוגע לשאלה בראשונה
אבקת חלבון נספגת ישר ולטונה לוקח הרבה זמן להיספג
עם אני שותה את המים של הגבינה,מהגבינה כמה חלבונים יש בזה?
עם אני שותה את המים של הגבינה,מהגבינה כמה חלבונים יש בזה?
תגיד אתה על סמים?
חתיכת פוסטים מעניינים יש פה, וללא ספק נגיעה בנושא שצריך בייצים כדי לגעת בו...אלמנט כל כך בסיסי בפיתוח גוף שמפצל את כולם לשני מחנות, ללא ספק. אני גם חושב ומסכים שהמחקרים אינם מעודכנים ואכן, ישנם מחקרים ישנים שאנו מסתמכים עליהם ובכל זאת, הם בעיניי קלאסיקות ללא עוררין בעוד שהנושא הזה מתפתח כל הזמן וב 10 שנים האחרונות התפניות שחלו יש בהן כדי להעמיד צל של ספק עליו. מעניין לקרוא מה הייתה השערת המחקר גל, במחקר שפירסמת ומאיזה צד של המתרס היא מגיעה. לא משום שאני טוען לטיוח או סובייקטיביות אלא מאחר ולו ההשערה יש משמעות גדולה להבדל בין השערה דו צדדית וחד צדדית. אם העניין מפורט במחקר עצמו אני מתנצל - לא היה לי זמן לקרוא את כולו, לבטח אשלים זאת מאוחר יותר. אמח את תוכל לפרט מי ערך את המחקר.
חברה שגדלים מ 3 ארוחות יכולים להיות בעלי מבנה, יכולת סינתוז חלבון וכו' יוצאי דופן והרי אתה מכיר בעיקר את שמם של אלו שגדלים מ3 ארוחות אבל לא זוכר את אלו שתקועים במקום שנוהגים בשיטה זו.
מעניין אם נעשה מחקר בקשר לרמות טסט' ופשיעה, אגב.
חתיכת פוסטים מעניינים יש פה, וללא ספק נגיעה בנושא שצריך בייצים כדי לגעת בו...אלמנט כל כך בסיסי בפיתוח גוף שמפצל את כולם לשני מחנות, ללא ספק. אני גם חושב ומסכים שהמחקרים אינם מעודכנים ואכן, ישנם מחקרים ישנים שאנו מסתמכים עליהם ובכל זאת, הם בעיניי קלאסיקות ללא עוררין בעוד שהנושא הזה מתפתח כל הזמן וב 10 שנים האחרונות התפניות שחלו יש בהן כדי להעמיד צל של ספק עליו. מעניין לקרוא מה הייתה השערת המחקר גל, במחקר שפירסמת ומאיזה צד של המתרס היא מגיעה. לא משום שאני טוען לטיוח או סובייקטיביות אלא מאחר ולו ההשערה יש משמעות גדולה להבדל בין השערה דו צדדית וחד צדדית. אם העניין מפורט במחקר עצמו אני מתנצל - לא היה לי זמן לקרוא את כולו, לבטח אשלים זאת מאוחר יותר. אמח את תוכל לפרט מי ערך את המחקר.
חברה שגדלים מ 3 ארוחות יכולים להיות בעלי מבנה, יכולת סינתוז חלבון וכו' יוצאי דופן והרי אתה מכיר בעיקר את שמם של אלו שגדלים מ3 ארוחות אבל לא זוכר את אלו שתקועים במקום שנוהגים בשיטה זו.
מעניין אם נעשה מחקר בקשר לרמות טסט' ופשיעה, אגב.
אהלן מזור,
אני לא אגיב לך כמו שצריך, למרות שתגובתך לעניין, משום שחלק מהדברים שאמרת אכן קיבלו יחוס ודיון רחב במהלך הפוסט המדובר.
השלם את הקריאה, כמו שאמרת, וגם כן כנס לקישורים עצמם שנתתי למחקרים (כל הפרטים מול העניים שלך).
חברה שגדלים מ 3 ארוחות יכולים להיות בעלי מבנה, יכולת סינתוז חלבון וכו' יוצאי דופן והרי אתה מכיר בעיקר את שמם של אלו שגדלים מ3 ארוחות אבל לא זוכר את אלו שתקועים במקום שנוהגים בשיטה זו.
מהיבט פיזיולוגי, בהשקפה על הבדלים גנטיים בין אנשים, אינני רואה הבדלים בעלי אפשרות פוטנציאלית למצב של חוסר התקדמות, אל מול התקדמות, במצבי מיעוט, על מול ריבוי ארוחות.
שכן, תהליכי הפירוק והעיכול של המזון בגופינו לא שונים מאדם לאדם, לעומת אדם לחיה. אלה הם שינויים (אם הם היו קיימים) שמשנים את כל מערכות גופינו ברמה של אורגניזם שונה.
אם בא לך, כנס שוב ותקרא לעומק וברצינות את הפוסט, אני מקווה שיהיה לך חידוש מעניין בשבילנו.
גל.
השרשור הבא גם כן דן בנושא של תדירות הארוחות, ובעיקר בהבדלים הקיצוניים של ארוחה אחת, אל מול שבע. עוד תוספת של פרספקטיבה לנושא.
http://www.atraf-f.net/or/index.php?showtopic=5319&st=0
גל.
תגיד אתה על סמים?
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח הרגת אותי :lol:
אז מה אומרים? אני יכול להפסיק לאכול כל שעתיים וחצי ארוחה ולעבור ל 4 ארוחות ביום?
עריכה : גל כבר ענה לי בשרשור אחר.
Ori-Silver
20-09-06, 21:35
איזה פוסט מעניין לפני הפוסט הזה הייתי אוכל 7 ארוחות ביום(סיוט) היום 5
אלירן יחיא
28-11-06, 18:47
שהחלבון נספג טוב יותר ויותר מהר טונה זה לוקח זמן יש מבין?
מילים מבולבלות
שהחלבון נספג טוב יותר ויותר מהר טונה זה לוקח זמן יש מבין?
חברו מחדש את המילים המבולבלות כדי ליצור משפט תקני בשפה העברית. בין הזוכים שישלחו את התשובה הנכונה יוגרל מושב VIP במופע שבו מתן יתן כף שטות לבחור שכתב את ההודעה הנ"ל.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
הרגת אותייי
אם נגיד הפסדתי ארוחה אז בארוחה הבאה שלי אני יכול לאכול את שתי הארוחות ביחד?
vBulletin v3.7.2, Copyright ©2000-2024, Jelsoft Enterprises Ltd.