ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי Nimrod
1. פופו צודק בזמן סקיייל(ים) אתה צורך הרבה יותר מזון וכמובן שגם יותר חלבון, גם יש להם מסת שריר הרבה יותר גדולה.
2. לא קראתי את עמוד 2 אולי כבר אמרו אבל בכל מקרה עודף חלבון הופך לגלוקוז (פחמימה) ועודף פחמימה הופך לשומן.
מי שאומר לכם שהחלבון הופך לשומן ועוד כל מיני בילבולי מוח טועה.
|
1. בדיוק. גם הקשר בין צריכת חלבון גבוהה לבין פגיעה בכליות הוא קורלטיבי ולא סיבתי. פשוט וכך, שאדם שאוכל הרבה חלבון, ללא הגברת צריכת הנוזלים יתקל בבעיות, וזה מה שקורה בפועל אצל אנשים ממוצעים שאוכלים הרבה בשר למשל. ודבר נוסף, אותם אנשים שאוכלים הרבה חלבון הם בעיקר ספורטאים על חומרים אנאבולים, שהתפקוד הכלייתי שלהם הרבה פעמים הופך לבעייתי עקב חומרים שונים שיוצרים לחץ על הכליה (מחדירים נוזלים לתוכה), ככה שיש לנו כאן שוב קשר עקיף שמוביל למיתוס. ולמען האמת כך נוצרים רוב המיתוסים, ממקריות שמתורגמת בצורה לא נכונה. בדיוק כמו ש"קריאטין דופק את הכליות".
ובכל מקרה, אין שום מחקר ברפואה המודרנית שמשייך צריכה גבוהה (אפילו בגבול של מפתחי הגוף) של חלבון לפגיעה בכליות. אולי מחקרים ללא בקרה מסויימת (במקרה הזה זה יהיה בקרת נוזלים), אך גם בהם אני לא נתקלתי. וכל תזונאי קליני מעודכן (למעט ברפואה האלטרנטיבית, אך לא הייתי מפנק אותם בכינוי הזה) לא יאמר אחרת, אלא אם כן זה במטרה להתחמק ממצב שאתם אוכלים הרבה חלבון ולא שותים (רובם יאמרו שכן יש בעיה, אך ורק בגלל אותו קשר קורלטיבי).
2. אמת. רוב חומצות האמינו שלא מנוצלות לסינטזת חלבונים, גורלן הוא גלוקוז. קיימות שמונה חומצות אמינו שיכולות לעבור בנתיב שונה המספק אנרגיה ישירות\קטונים\ח.שומן (נקראות ח.א קטוג'ניות), וגם לגלוקוז\intermiediets של שלדים פחמנים במעגל קרבס (אז הן גם גלוקוגניות), כאשר רק שתי חומצות מסוגלות להכנס -רק- לנתיב הקטוג'ני = ליזין ולאוסין (החומצה המוכרת ביותר, אחת מהBcaa). אז באמת רוב החומצות יהפכו ב'עודף' לפחמימה, בעוד שגורל השומן הוא מאוד נדיר ומזערי (תקף רק ל2 חומצות ולעוד 6 באופן פחות שכיח, וגם ככה זה לא ישנה כלכך, חוץ מזה שהשומן יהיה רווי). עודף פחמימה זו הגדרה בעייתית, שכן אין גבול, או נקודה מסויימת שבה אנו יכולים להגדיר כמות פחמימות כעודף. ובנוסף לכך, מחקרים מראים שתהליך ההמרה של פחמימה לשומן מתרכש ברמה די מזערית.
גל