|
|||||||
| אימונים תוכניות אימונים, ביצוע תרגילים, שיטות אימונים ועוד.. |
|
|
הגדרות אשכול | אפשרויות הצגת נושא |
|
|
#28 | |
|
IsraelBody VIP - חבר יהלום
|
ציטוט:
בתשובתי אתייחס למספר גורמים: 1.מבחינת אופיו - שריר זה בעל אופי סבולתי בשילוב יכולת אדירה לפתח כוח (מבנה סיבים - 50% לבנים,50% אדומים) 2.רוב התרגילים בחדר הכושר על השריר הנ"ל נעשים בשימוש מנוף מסוג 3 - הכוח שצריך לפתח קטן ביחס למשקל אותו ניתן לשאת 3.נקודת האחיזה של השריר לגיד אכילס בעייתית ועלולה להביא לפציעות ספורט רבות באיזור,בין היתר התפתחות דלקות,כאבים חדים בקרסול ובמקרה הגרוע ביותר קרע גיד-שריר 4.משמש כסינרגיסט בכפיפה בברך ואגוניסט לכפיפה כפית בקרסול,בין היתר בביצוע תרגילים רב-מפרקיים\מורכבים (לדוג' סקוואט,דד-ליפט,מכרעים),ולכן אין כל צורך לשים עליו דגש מיוחד (אלא אם כן יש צורך לשפר את יחסי איזון הכוחות המפרקיים,חיזוק שרירי הקרסול,שיפור א-סימטרייה בין שתי הרגליים,עבודה על יציבה ותנועתיות ההליכה ועוד מגוון טיפולים פיזיותרפיים שיקומיים) 5.באשר להיפרטרופיה של השריר - גנטיקה מהווה גורם מכריע בעניין זה,יש כאלו שעבודה על השריר תעניק לו מראה "דק" יותר ולהיפך. 6.בנוסף לכך,תיאוריה אישית שלי,אני מקשר בין מידת ההיפרטרופיה של השריר לבין מידת השימוש בו (בעיקר כפרמטר של גיל).בקרב אנשים מבוגרים יותר דווקא ניתן לראות שריר גדול יותר.סביר להניח ששילוב עקרונות הנפח והעצימות מניבים תוצאות |
|
|
|
|