איך החֶברָה מתייחסת אליכם בתור מפתחי גוף?

[Antonator1]

מנסיון, צריך להיות על גובה ממוצע יחסית במשקל של סביבות ה90 קילו כדי שהחברה באמת תכיר בכם כאנשים קצת "שונים" מבחינה פיזית. בדרך כלל זה קורה בשני מקרים: כשאתם מתחילים להתאמן ומתפתחים מהר ממש בהתחלה - ע"י החברים הקרובים, וכשהגעתם אחרי כשנתיים בערך לרמה מרשימה יחסית - שאז החברה כבר מתחילה לראות בכם סוג של משהו יוצא דופן קצת. אולי קוראים לכם "חלבוני" ו"חדרי כושרי" בחברה' ובמשפחה, אבל אני מניח שבעיני כלל המתבוננים רוב הפורום (רוב מוחלט) עדיין נראה כבני אדם מאומנים לא רע מהשורה. אין צורך להגזים עם ה"באדיבילדרים". כאשר כבר הגעתם לרמה סבירה בהחלט יתחילו למדוד, לשפוט ולדבר איתכם הרבה לפי זה, יזרקו את זה ללא מעט משפטים שזורקים לכם בנושאים שונים בחיים.

אבל עדיין, השורה התחתונה היא שבאדיבילדינג והגוף שלכם מעניינים את החברה הרבה פחות ממה שנראה לכם. אולי לחלקכם מציקים בגלל שאתם פשוט לא יודעים להגיש נכון את התחום הזה לאנשים. כשצוברים נסיון מבינים איך צריך להתנהג כאשר הספורט הזה הוא משהו שאתה עוסק בו. הרבה מתחילים עם ניסיון של כשנה חיים חזק מאד בפוזה של מקצוענים לצערי ובראש הם "בודיבילדרים" יותר מאשר בני אדם קודם כל. כן, הבודיבילדינג כולו אף פעם לא יתקבל בחיבה ע"י כלל החברה, אבל ברמה שלנו (גם של המתקדמים מבינינו) ובגיל שלנו הגשה נכונה וחכמה של הספורט הזה לסביבה יכולה מאד לעזור. ראש בקיר זה לא מה שיעזור לכם פה. תהיו קודם כל בני אדם, אחר כך ספורטאים, ההיררכיה הזאת תמיד תהיה בנויה ככה.

[CBA]

פורסם במקור על ידי Antonator1

מנסיון, צריך להיות על גובה ממוצע יחסית במשקל של סביבות ה90 קילו כדי שהחברה באמת תכיר בכם כאנשים קצת "שונים" מבחינה פיזית. בדרך כלל זה קורה בשני מקרים: כשאתם מתחילים להתאמן ומתפתחים מהר ממש בהתחלה - ע"י החברים הקרובים, וכשהגעתם אחרי כשנתיים בערך לרמה מרשימה יחסית - שאז החברה כבר מתחילה לראות בכם סוג של משהו יוצא דופן קצת. אולי קוראים לכם "חלבוני" ו"חדרי כושרי" בחברה' ובמשפחה, אבל אני מניח שבעיני כלל המתבוננים רוב הפורום (רוב מוחלט) עדיין נראה כבני אדם מאומנים לא רע מהשורה. אין צורך להגזים עם ה"באדיבילדרים". כאשר כבר הגעתם לרמה סבירה בהחלט יתחילו למדוד, לשפוט ולדבר איתכם הרבה לפי זה, יזרקו את זה ללא מעט משפטים שזורקים לכם בנושאים שונים בחיים.

אבל עדיין, השורה התחתונה היא שבאדיבילדינג והגוף שלכם מעניינים את החברה הרבה פחות ממה שנראה לכם. אולי לחלקכם מציקים בגלל שאתם פשוט לא יודעים להגיש נכון את התחום הזה לאנשים. כשצוברים נסיון מבינים איך צריך להתנהג כאשר הספורט הזה הוא משהו שאתה עוסק בו. הרבה מתחילים עם ניסיון של כשנה חיים חזק מאד בפוזה של מקצוענים לצערי ובראש הם "בודיבילדרים" יותר מאשר בני אדם קודם כל. כן, הבודיבילדינג כולו אף פעם לא יתקבל בחיבה ע"י כלל החברה, אבל ברמה שלנו (גם של המתקדמים מבינינו) ובגיל שלנו הגשה נכונה וחכמה של הספורט הזה לסביבה יכולה מאד לעזור. ראש בקיר זה לא מה שיעזור לכם פה. תהיו קודם כל בני אדם, אחר כך ספורטאים, ההיררכיה הזאת תמיד תהיה בנויה ככה.

אחחח אני תמיד אוהב את מה שאתה כותב :]

[eyalamzleg]

פורסם במקור על ידי Antonator1

מנסיון, צריך להיות על גובה ממוצע יחסית במשקל של סביבות ה90 קילו כדי שהחברה באמת תכיר בכם כאנשים קצת "שונים" מבחינה פיזית. בדרך כלל זה קורה בשני מקרים: כשאתם מתחילים להתאמן ומתפתחים מהר ממש בהתחלה - ע"י החברים הקרובים, וכשהגעתם אחרי כשנתיים בערך לרמה מרשימה יחסית - שאז החברה כבר מתחילה לראות בכם סוג של משהו יוצא דופן קצת. אולי קוראים לכם "חלבוני" ו"חדרי כושרי" בחברה' ובמשפחה, אבל אני מניח שבעיני כלל המתבוננים רוב הפורום (רוב מוחלט) עדיין נראה כבני אדם מאומנים לא רע מהשורה. אין צורך להגזים עם ה"באדיבילדרים". כאשר כבר הגעתם לרמה סבירה בהחלט יתחילו למדוד, לשפוט ולדבר איתכם הרבה לפי זה, יזרקו את זה ללא מעט משפטים שזורקים לכם בנושאים שונים בחיים.

אבל עדיין, השורה התחתונה היא שבאדיבילדינג והגוף שלכם מעניינים את החברה הרבה פחות ממה שנראה לכם. אולי לחלקכם מציקים בגלל שאתם פשוט לא יודעים להגיש נכון את התחום הזה לאנשים. כשצוברים נסיון מבינים איך צריך להתנהג כאשר הספורט הזה הוא משהו שאתה עוסק בו. הרבה מתחילים עם ניסיון של כשנה חיים חזק מאד בפוזה של מקצוענים לצערי ובראש הם "בודיבילדרים" יותר מאשר בני אדם קודם כל. כן, הבודיבילדינג כולו אף פעם לא יתקבל בחיבה ע"י כלל החברה, אבל ברמה שלנו (גם של המתקדמים מבינינו) ובגיל שלנו הגשה נכונה וחכמה של הספורט הזה לסביבה יכולה מאד לעזור. ראש בקיר זה לא מה שיעזור לכם פה. תהיו קודם כל בני אדם, אחר כך ספורטאים, ההיררכיה הזאת תמיד תהיה בנויה ככה.

מסכים וגם רוצה לציין שחלבוני זה כזה כינוי מפגר נמאס לשמוע את זה

[מתחילן]

פורסם במקור על ידי antonator1

מנסיון, צריך להיות על גובה ממוצע יחסית במשקל של סביבות ה90 קילו כדי שהחברה באמת תכיר בכם כאנשים קצת "שונים" מבחינה פיזית. בדרך כלל זה קורה בשני מקרים: כשאתם מתחילים להתאמן ומתפתחים מהר ממש בהתחלה - ע"י החברים הקרובים, וכשהגעתם אחרי כשנתיים בערך לרמה מרשימה יחסית - שאז החברה כבר מתחילה לראות בכם סוג של משהו יוצא דופן קצת. אולי קוראים לכם "חלבוני" ו"חדרי כושרי" בחברה' ובמשפחה, אבל אני מניח שבעיני כלל המתבוננים רוב הפורום (רוב מוחלט) עדיין נראה כבני אדם מאומנים לא רע מהשורה. אין צורך להגזים עם ה"באדיבילדרים". כאשר כבר הגעתם לרמה סבירה בהחלט יתחילו למדוד, לשפוט ולדבר איתכם הרבה לפי זה, יזרקו את זה ללא מעט משפטים שזורקים לכם בנושאים שונים בחיים.

אבל עדיין, השורה התחתונה היא שבאדיבילדינג והגוף שלכם מעניינים את החברה הרבה פחות ממה שנראה לכם. אולי לחלקכם מציקים בגלל שאתם פשוט לא יודעים להגיש נכון את התחום הזה לאנשים. כשצוברים נסיון מבינים איך צריך להתנהג כאשר הספורט הזה הוא משהו שאתה עוסק בו. הרבה מתחילים עם ניסיון של כשנה חיים חזק מאד בפוזה של מקצוענים לצערי ובראש הם "בודיבילדרים" יותר מאשר בני אדם קודם כל. כן, הבודיבילדינג כולו אף פעם לא יתקבל בחיבה ע"י כלל החברה, אבל ברמה שלנו (גם של המתקדמים מבינינו) ובגיל שלנו הגשה נכונה וחכמה של הספורט הזה לסביבה יכולה מאד לעזור. ראש בקיר זה לא מה שיעזור לכם פה. תהיו קודם כל בני אדם, אחר כך ספורטאים, ההיררכיה הזאת תמיד תהיה בנויה ככה.

אתה יכול לתת דוגמה למה שאתה מכנה "הגשה נכונה של הספורט לחברה"?
אני מבין למה אתה מתכוון - סוג של שגרירות כזאת, להוציא אנשים מהסטיגמות, אבל באיזה אופן אתה מציע לעשות את זה?

[Antonator1]

פורסם במקור על ידי מתחילן

אתה יכול לתת דוגמה למה שאתה מכנה "הגשה נכונה של הספורט לחברה"?
אני מבין למה אתה מתכוון - סוג של שגרירות כזאת, להוציא אנשים מהסטיגמות, אבל באיזה אופן אתה מציע לעשות את זה?

כשהמתאמן צנוע, מנסה להפנות כמה שפחות תשומת לב אל עצמו, כשהוא קודם כל בן אדם רחב אופקים, הוא יתקבל הרבה יותר טוב גם כמפתח גוף ע"י החברה. הבעיה היא שהרבה מה"שגרירים" שיש לענף הזה הם פוזואיסטים שמרוכזים בעצמם ותופסים מפיתוח גוף הרבה יותר ממה שזה באמת על פני השטח - לא פרקטית, תיאורטית. זה לא רק עניין של ניפוץ סטיגמות, זה עניין של איזה בן אדם מציג. עם שיווק נכון ע"י הבן אדם הנכון אפשר לעשות הרבה. אם יבוא מולך בן אדם מאומן שלבוש ומדבר כמו בן אדם נורמלי ולא מחשיב את עצמו לאיזה משהו עליון רק בגלל שהוא מתאמן בחדר כושר ואוכל כך וכך קלוריות ביום, יגשר בינך לבין הספורט בצורה נינוחה וצנועה - ברור שהאפקט יהיה הרבה יותר חיובי מאשר אם יבוא בן אדם מאומן באותה מידה לבוש כאילו הוא הרגע יצא מהסרט פאמפינג איירון או מאחת התמונות של פרנק מקגראת' ויבקש ממך "להרגיש" לו את הבייספס, יתחילי עם כל קשקושי ה"להרוג את כל השחיפים", "אנחנו מתאמנים, אנחנו הכי טובים" וכל החרטא הפוזואיסטי הזה ויראה אובססיה לפיתוח גוף כתחום ולגוף שלו בפרט. לא פעם אני נתקל באנשים שגם עוסקים בתחום הזה שמשום מקום יורים לכיווני "אני ככה וככה קילו על ככה וככה אחוזי שומן, אני זה ואני ככה ואני מגניב ואני ואני ואני". יופי, מה אתה רוצה להגיד לי? על דברים כאלה אני מדבר. אם אנשים לא יתייחסו לעצמם כסטיגמה מהלכת ויראו אנושיות ורוחב אופקים, גם החברה תתייחס אליהם בהתאם.

[eyalamzleg]

פורסם במקור על ידי antonator1

כשהמתאמן צנוע, מנסה להפנות כמה שפחות תשומת לב אל עצמו, כשהוא קודם כל בן אדם רחב אופקים, הוא יתקבל הרבה יותר טוב גם כמפתח גוף ע"י החברה. הבעיה היא שהרבה מה"שגרירים" שיש לענף הזה הם פוזואיסטים שמרוכזים בעצמם ותופסים מפיתוח גוף הרבה יותר ממה שזה באמת על פני השטח - לא פרקטית, תיאורטית. זה לא רק עניין של ניפוץ סטיגמות, זה עניין של איזה בן אדם מציג. עם שיווק נכון ע"י הבן אדם הנכון אפשר לעשות הרבה. אם יבוא מולך בן אדם מאומן שלבוש ומדבר כמו בן אדם נורמלי ולא מחשיב את עצמו לאיזה משהו עליון רק בגלל שהוא מתאמן בחדר כושר ואוכל כך וכך קלוריות ביום, יגשר בינך לבין הספורט בצורה נינוחה וצנועה - ברור שהאפקט יהיה הרבה יותר חיובי מאשר אם יבוא בן אדם מאומן באותה מידה לבוש כאילו הוא הרגע יצא מהסרט פאמפינג איירון או מאחת התמונות של פרנק מקגראת' ויבקש ממך "להרגיש" לו את הבייספס, יתחילי עם כל קשקושי ה"להרוג את כל השחיפים", "אנחנו מתאמנים, אנחנו הכי טובים" וכל החרטא הפוזואיסטי הזה ויראה אובססיה לפיתוח גוף כתחום ולגוף שלו בפרט. לא פעם אני נתקל באנשים שגם עוסקים בתחום הזה שמשום מקום יורים לכיווני "אני ככה וככה קילו על ככה וככה אחוזי שומן, אני זה ואני ככה ואני מגניב ואני ואני ואני". יופי, מה אתה רוצה להגיד לי? על דברים כאלה אני מדבר. אם אנשים לא יתייחסו לעצמם כסטיגמה מהלכת ויראו אנושיות ורוחב אופקים, גם החברה תתייחס אליהם בהתאם.

חחח אנטון אתה יכול להיות פוליטקאי חחח איזה ניסוח של מילים

[מתחילן]

פורסם במקור על ידי antonator1

כשהמתאמן צנוע, מנסה להפנות כמה שפחות תשומת לב אל עצמו, כשהוא קודם כל בן אדם רחב אופקים, הוא יתקבל הרבה יותר טוב גם כמפתח גוף ע"י החברה. הבעיה היא שהרבה מה"שגרירים" שיש לענף הזה הם פוזואיסטים שמרוכזים בעצמם ותופסים מפיתוח גוף הרבה יותר ממה שזה באמת על פני השטח - לא פרקטית, תיאורטית. זה לא רק עניין של ניפוץ סטיגמות, זה עניין של איזה בן אדם מציג. עם שיווק נכון ע"י הבן אדם הנכון אפשר לעשות הרבה. אם יבוא מולך בן אדם מאומן שלבוש ומדבר כמו בן אדם נורמלי ולא מחשיב את עצמו לאיזה משהו עליון רק בגלל שהוא מתאמן בחדר כושר ואוכל כך וכך קלוריות ביום, יגשר בינך לבין הספורט בצורה נינוחה וצנועה - ברור שהאפקט יהיה הרבה יותר חיובי מאשר אם יבוא בן אדם מאומן באותה מידה לבוש כאילו הוא הרגע יצא מהסרט פאמפינג איירון או מאחת התמונות של פרנק מקגראת' ויבקש ממך "להרגיש" לו את הבייספס, יתחילי עם כל קשקושי ה"להרוג את כל השחיפים", "אנחנו מתאמנים, אנחנו הכי טובים" וכל החרטא הפוזואיסטי הזה ויראה אובססיה לפיתוח גוף כתחום ולגוף שלו בפרט. לא פעם אני נתקל באנשים שגם עוסקים בתחום הזה שמשום מקום יורים לכיווני "אני ככה וככה קילו על ככה וככה אחוזי שומן, אני זה ואני ככה ואני מגניב ואני ואני ואני". יופי, מה אתה רוצה להגיד לי? על דברים כאלה אני מדבר. אם אנשים לא יתייחסו לעצמם כסטיגמה מהלכת ויראו אנושיות ורוחב אופקים, גם החברה תתייחס אליהם בהתאם.

מסכים איתך מאוד, אבל יש לי הסתייגות קטנה - לפי דעתי, בן אדם יכול להיות אינטליגנט, שקט, בטוח בעצמו, רחב אופקים, איש שיחה ועדיין להסתובב בטי שרט ללא שרוולים, בדיוק בגלל שהוא מפתח גוף. בעיניי זו דרך ביטוי עצמי באמצעות הופעה חיצונית, ממש כמו שיש אנשים שמסתובבים עם עגילים/פירסינג/קעקועים ולא טורחים להסתיר את זה אבל מצד שני גם לא מבליטים יתר על המידה. (לא מדבר פה על אלה שמסתובבים לי עם גופיות לייקרה וכל השיט הזה, כי אין פה שום דבר טבעי. משהו יותר צנוע אבל עדיין שייראו שוואלה, הבן אדם מודע לגוף שלו והוא מטפח אותו).